באוצר פועלים להגבלת שכרם של בכירים בגופים המנהלים כספי ציבור. על פי ההצעה, בנקים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח יוכלו לשלם לבכיריהם עד לסכום של שלושה מליון וחצי שקלים בשנה .
"יש להפסיק את חגיגת המשכורות " אומרים באוצר.
הצעת החוק גובשה על ידי צוות בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן. ושכר התקרה נקבע על ידי חישוב של רמות השכר הממוצעות בשנים האחרונות בגופים המנהלים כספי ציבור.
קרא עוד:
[postim]
שר האוצר, יאיר לפיד, ביקש ממנכ"לית משרד אוצר, יעל אנדורן, יחד עם החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, והיועץ המשפטי במשרד האוצר, יואל בריס, לבחון את נושא שכר הבכירים במשק.
לאחר דיונים רבים בנושא, הציעו בכירי המשרד להגביל במוסדות פיננסים ובגופים המנהלים כספי ציבור, את ההוצאות המוכרות למס בגין חבילת השכר של מנהליהם הבכירים. כך שההוצאות בגין שכר של מנהל (שכר קבוע, משתנה ומרכיבים הוניים לשכר) שהינן מעבר לסכום של 3.5 מיליון ₪ בשנה, לא תוכרנה לצרכי מס.
הרציונל העומד מאחורי ההצעה הוא שמוסדות אלו, המנהלים כספי ציבור, הינם בעלי השפעה מכרעת על המשק הישראלי הן בהיבט של הוצאות משקי הבית (עמלות בבנקים, דמי ניהול) והן בהיבט של קביעת סטנדרטים לעניין שכר הבכירים במשק. ההצעה נשענת, בין היתר, על הגידול שחל בשנים האחרונות בעלויות שכר הבכירים בגופים אלו.
לאור האמור, מצופה מגופים אלו לעמוד באמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי לרבות לעניין מדיניות השכר שלהם.
לפי ההצעה, חריגה מהשכר המוכר למס תאושר על-ידי האסיפה הכללית (ברוב של בעלי המניות שאינם בעלי השליטה), תוך בחינת מכלול ההשלכות על הגוף הפיננסי.
שר האוצר יגיש תזכיר חוק לתיקון דיני המס בשבועות הקרובים.
משרד האוצר ימשיך לבחון את התגמול במוסדות אלו ובחברות הציבוריות ואת הצורך לנקוט בצעדים נוספים על מנת להשתית סטנדרטים נאותים של מדיניות תגמול.
צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה
