להבדיל,,, האדמו"ר מנדבורנה שליט"א איש צדיק אמיתי למי שיודע
יהודי פשוט
10 שנים לפני
הייתי בכותל בזמן הספירה של האדמור מנדבורנה שליט"א האמת התלהבתי מהאיש הרוחני הזה, ואני לא שייך למגזר חסידי כלל,
עציץ
10 שנים לפני
תורידו את תמונה מספר 2 שלא יחשבו שמתכוין שהציבור יראה אותו
חסיד נדבורנה
10 שנים לפני
ּבְאַהֲבָתָה ּתִשְגֶה תָמִיד
עומדים אנו תחת רישומם הכביר של הימים
הקדושים שעברו עלינו, ימי הספירה הקדושים,
הכנה לקבלת התורה, ושיחתו חוצבת להבות אש
של רבינו שליט"א, בגודל הזכות של אלו הדבקים בכל כוחם ומאודם בתורה הקדושה.שלמה המלך אומר במשלי )ה, יט( "אַיֶלֶת אֲהבִים וְיַעֲלַת חֵן ּדַדֶיהָ יְרַוֻך בְכָל עֵת ּבְאַהֲבָתָה ּתִשגֶה תָמִיד", וחכמינו ז"ל דרשו את הפסוק הזה, על גודל הדביקות שצריך להיות לנו בתורה הקדושה, עכ"כ שבשעת עסק התורה נגיע להתפשטות
הגשמיות ממש, מחמת עוצם קדושת התורה, כדכתב המראה יחזקאל )פרשת נצבים( וז"ל 'וזהו באהבתה תשגה תמיד מחמת גודל הדביקות הוא כמשוגע כי הוא מרגיש קדושת ה' עין בעין. וכפי שמסופר בגמ' בעירובין )נד עמוד ב( על רבי
אלעזר בן פדת שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי. אמר רבי יצחק בן אלעזר: פעם אחת בא אדם ליטלו ומצא בו שרף.
* * *
דברים ידועים הם, שאצל רבינו הקוה"ט זיע"א לא היתה עוד אהבה כאהבת התורה הקדושה, ורבות סופר על כך. סיפר לנו ידידנו הרה"ח ר' אלעזר כהן הי"ו, שבצעירותו בעת לומדו בישיבתנו הקדושה, חדרו בפנימייה היה בקומה העליונה ברח' מינץ,
וכמו"כ חדר לימודו של רבינו הקוה"ט זיע"א – שהיה באותו זמן, רעב'ינס זון – גם היה באותה קומה. רבינו זיע"א היה יושב סגור בחדרו ולומד בהתמדה עצומה מבוקר עד ערב. ולימודו היה בהתלהבות ובחיות דקדושה ובקול רם וערב, עכ"כ שהיו שומעים את קול לימודו של רבינו זיע"א עד תחתית הבנין!דרך אגב, מספר לנו ידידנו, שפעם אחת שמע את רבינו זיע"א לומד את הגמ' בסוכה )נג עמוד א( תנו רבנן: יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו – אלו חסידים ואנשי מעשה,
ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו – אלו בעלי תשובה. אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא ישוב וימחול לו.ומתאר לנו ידידנו: שרבינו זיע"א קרא את דברי הגמ' האלו לאט לאט ברגש עצום ובניגון הנוברדקאי, אוי, א-ש-ר-י מי שלא חטא, וכך שנה את המילים האלו, וכשהגיע רבינו למילים ומי ש-ח-ט-א, נשמעה מפי רבינו אנחה קורעת לבבות, ומסיים ידידנו: שעד היום הוא לא יכול לשכוח את המעמד הזה, ואת ההתעוררות שזה גרם אצלו.
ממש מזכיר הרבי מדראג 2 קדושים וטהורים
להבדיל,,, האדמו"ר מנדבורנה שליט"א איש צדיק אמיתי למי שיודע
הייתי בכותל בזמן הספירה של האדמור מנדבורנה שליט"א האמת התלהבתי מהאיש הרוחני הזה, ואני לא שייך למגזר חסידי כלל,
תורידו את תמונה מספר 2 שלא יחשבו שמתכוין שהציבור יראה אותו
ּבְאַהֲבָתָה ּתִשְגֶה תָמִיד
עומדים אנו תחת רישומם הכביר של הימים
הקדושים שעברו עלינו, ימי הספירה הקדושים,
הכנה לקבלת התורה, ושיחתו חוצבת להבות אש
של רבינו שליט"א, בגודל הזכות של אלו הדבקים בכל כוחם ומאודם בתורה הקדושה.שלמה המלך אומר במשלי )ה, יט( "אַיֶלֶת אֲהבִים וְיַעֲלַת חֵן ּדַדֶיהָ יְרַוֻך בְכָל עֵת ּבְאַהֲבָתָה ּתִשגֶה תָמִיד", וחכמינו ז"ל דרשו את הפסוק הזה, על גודל הדביקות שצריך להיות לנו בתורה הקדושה, עכ"כ שבשעת עסק התורה נגיע להתפשטות
הגשמיות ממש, מחמת עוצם קדושת התורה, כדכתב המראה יחזקאל )פרשת נצבים( וז"ל 'וזהו באהבתה תשגה תמיד מחמת גודל הדביקות הוא כמשוגע כי הוא מרגיש קדושת ה' עין בעין. וכפי שמסופר בגמ' בעירובין )נד עמוד ב( על רבי
אלעזר בן פדת שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי. אמר רבי יצחק בן אלעזר: פעם אחת בא אדם ליטלו ומצא בו שרף.
* * *
דברים ידועים הם, שאצל רבינו הקוה"ט זיע"א לא היתה עוד אהבה כאהבת התורה הקדושה, ורבות סופר על כך. סיפר לנו ידידנו הרה"ח ר' אלעזר כהן הי"ו, שבצעירותו בעת לומדו בישיבתנו הקדושה, חדרו בפנימייה היה בקומה העליונה ברח' מינץ,
וכמו"כ חדר לימודו של רבינו הקוה"ט זיע"א – שהיה באותו זמן, רעב'ינס זון – גם היה באותה קומה. רבינו זיע"א היה יושב סגור בחדרו ולומד בהתמדה עצומה מבוקר עד ערב. ולימודו היה בהתלהבות ובחיות דקדושה ובקול רם וערב, עכ"כ שהיו שומעים את קול לימודו של רבינו זיע"א עד תחתית הבנין!דרך אגב, מספר לנו ידידנו, שפעם אחת שמע את רבינו זיע"א לומד את הגמ' בסוכה )נג עמוד א( תנו רבנן: יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו – אלו חסידים ואנשי מעשה,
ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו – אלו בעלי תשובה. אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא ישוב וימחול לו.ומתאר לנו ידידנו: שרבינו זיע"א קרא את דברי הגמ' האלו לאט לאט ברגש עצום ובניגון הנוברדקאי, אוי, א-ש-ר-י מי שלא חטא, וכך שנה את המילים האלו, וכשהגיע רבינו למילים ומי ש-ח-ט-א, נשמעה מפי רבינו אנחה קורעת לבבות, ומסיים ידידנו: שעד היום הוא לא יכול לשכוח את המעמד הזה, ואת ההתעוררות שזה גרם אצלו.