טובי הפרשנים כבר סיימו את סיכומיהם, ועדות החקירה כבר החלו בסימון מטרות, אך מטוסי חיל האוויר ממשיכים לשייט במרומים ולפקוח עין. רק אתמול תקף חיל-האוויר יעדים ברצועת עזה במהלך הלילה, בתגובה לירי הרקטות לאחר כניסת הפסקת-האש לתוקפה.
פעילותו של חיל האוויר כוללת גם את לוחמי 'כיפת ברזל' הערוכים ודרוכים כל העת להפרות השקט בירי הפצמ"רים והרקטות אל ישובי ישראל, אלו ואלו הובילו את המערכה הצבאית מיומה הראשון ועד עתה.
למרות שברוב ימי המבצע פועל חיל האוויר לבדו מעל שמי הרצועה, הרי שעיקר הסיכון והסכנה הם 18 הימים בהם הסתובבו באדמת עזה עשרות אלפי החיילים כשביניהם מתרוצצים המחבלים ומשגריהם, ועל טייסי חיל האוויר מוטלת המשימה להבדיל בין הטוב והרע, ולפעול במהירות.
לתקוף או לחדול: עם מה מתמודד המוביל?
אחד הקשיים הבולטים בין הטייסים הוא הקושי לקבל החלטה בשבריר שניה על תקיפת המחבל או על הימנעות מפעולה בשל אזרחים סמוכים או בשל הסיכון המוגבר לחיילים המסתובבים לידו בשטח. החלטה קשה זו מוטלת על "המוביל".
גיחה של מטוסי קרב, בתרגיל או במבצע, תתבצע על-יד מספר כלי-טיס כאשר בראש המבנה נמצא המוביל. את תהליך ההכשרה מתחילים צוותי-האוויר בטייסת "הדרקון המעופף", שמכינה אותם למצבי קיצון, בהם יהיה על מוביל המשימה לקחת החלטה במהירות. "המוביל הוא למעשה מפקד המבנה", מספר סרן א' מטייסת "הקרב הראשונה" סיים לאחרונה את הכשרתו כמוביל מבנה ויצא לגיחות ההובלה הראשונות שלו במהלך מבצע "צוק איתן". "בידיו מופקדות שתי משימות עיקריות: הראשונה, ביצוע המשימה בהצלחה והשנייה, השבת המבנה בשלום".
בשל היותו מפקד המשימה באוויר, על המוביל לדעת להתמודד עם דילמות בשטח וגם לקחת החלטות על הקרקע, טרם ההמראה. "אחריותו של המוביל מתחילה מ"הפרטים הקטנים", אומר סרן א', כמו תיאום תעבורה וניהול התקשורת עם יחידות הבקרה והגורמים השונים ומגיעה לשיאה בלקיחת החלטות ופתירת דילמות בזמן אמת.
מערך הקרב טס שעות מעל לשמי עזה במהלך מבצע "צוק איתן". "החזית במבצע הייתה פחות מאוימת עבור טייסות הקרב לעומת מערכים שונים באוויר וביבשה", תאר סרן א'. "לא היה איום ממשי על מטוסינו ולכן נתקלנו בהפתעות מעטות בלבד".
למרות זאת, נדרש סרן א' להתמודד עם דילמה שהייתה יכולה להסתיים בתוצאות שונות לחלוטין. "המראנו לגיחה שבמהלכה היה עלינו לתקוף מטרות בקרבת כוחותינו", הוא מתאר. "היה סימון ברור, מצידו האחד של הקו נמצא האויב ומצידו השני צה"ל. למרות שהייתי אמור לתקוף באותם הרגעים לא הייתי מוכן לוותר על אימות חוזר של המידע שבידי. היה ברור לי שעדיף להתעכב מעט ואולי אף לחדול, אך לא לקחת את הסיכון של פגיעה בכוחותינו".
קרובים מתמיד: מרחקי תקיפות הסיוע האווירי צומצמו בלמעלה מ-50%
הסיכון של פגיעה עצמית הולך ועולה ככל שמרחק הביטחון קטן, זו הסיבה שהשינה נדדה מעיניהם של מפקדים רבים בחיל. לראשונה: מרחקי תקיפות הסיוע האווירי צומצמו בלמעלה מ-50% במבצע "צוק איתן", זאת בשל פקודה חדשה אשר מאפשרת לכוחות היבשה המתמרנים לשתף פעולה עם מטוסי הקרב באופן אפקטיבי יותר מבעבר. מדובר בתוצאה של עבודת מטה שהחלה בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כשהמטרה הייתה לקרב את ירי מטוסי הקרב אל הכוחות המתמרנים.
למרות הסיכון, רבה התועלת. יישום הפקודה הפך את כוח האש המשמעותי של כוחות האוויר ליעיל עבור לוחמי החי"ר בשטח. "בעבר סיוע מטוסי הקרב היה חסר משמעות לכוחות המתמרנים לאור המרחק הרב מהם היו מתבצעות התקיפות", הסביר רמ"ד אוויר ביחידה לשיתוף פעולה, רס"ן א'. "הנוהל המעודכן איפשר להכניס את מטוסי הקרב של חיל האוויר למעגל שיתוף הפעולה, ובכך הפך אותם לגורם אקטיבי בטווחים שקרובים לכוחותינו בשעת לחימה בשטח בנוי".
כתוצאה מהשינוי, החל תהליך למידה אינטנסיבי בין כוחות השטח לטייסות הקרב, במטרה ליצור שיתוף פעולה ויחסי אמון ביניהם – כך שבעת הצורך יוכלו לשתף פעולה. "בעבר היה קשה להסביר לכוחות את האתגרים עמם מתמודדים הטייסים, אך בשנים האחרונות העבודה עוזרת לכך וקיים אמון הדדי", פירט רמ"ד אוויר. "היום הם יודעים שאם הם צריכים סיוע – יש על מי לסמוך שיספק אותו. אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות של שיתוף הפעולה הזה לאורך המבצע".
את התוצאות אכן ניתן לראות מהפעילות במבצע "צוק איתן", בו טייסי הקרב של חיל האוויר החלו לקבל מטרות של תקיפות אוויריות הממוקמות בסמוך לכוחות המתמרנים. מסוקי הקרב בדקו את מרחק הכוחות ואת עמידתם בנהלי האש, ובמידה והטווח לא היה קרוב מדי – חיל האוויר ביצע ירי בסמוך לכוחות. הירי הוכיח עצמו כמשמעותי מאוד לאורך הלחימה, וסייע לעמידה במשימות ולשמירה על חיי לוחמי החי"ר. "השינוי הוא גדול וראינו את זה במהלך המבצע", סיפר סגן מפקד טייסת א' בטייסת העטלפים, רס"ן ר'. "מבחינתנו זה סייע מאוד, אבל יותר מהכל זה דרש מהביצועים שלנו להיות יותר ממקסימליים ועל מנת שהדיוק יהיה יותר ממושלם. כל דבר פחות מזה עשוי לסכן את חיי הלוחמים שלנו".
בשנים האחרונות החלה עבודת מטה במטרה להבין כיצד ולאיזה טווח ניתן לקרב את מרחקי התקיפות של מטוסי הקרב, על מנת שאלה יהיו קרובות יותר לכוחות ויסייעו להם במאמצי הלחימה. המחקר, שהסתיים בסמוך לתחילת מבצע 'עמוד ענן', כלל בידוק של טווחי בטיחות ירי ותהליך של בקרת ביצועים מצד חיל האוויר, ובסיומו הוחלט שניתן לצמצם את מרחקי האש מהכוחות המתמרנים במרחק של בין 50% ל-75% מהמרחק אליו נדרשו הטייסים במקור.
"המתרגמים"- קציני הסיוע האווירי
התפישה הצבאית המחודש של שילוב תקיפות אוויריות הצריכה מעורבות עמוקה של טייסי חיל האוויר בתפישות הלחימה של כוחות הקרקע, וזאת יש לדעת, כי שני החילות משתמשים בשפות מבצעיות כמעט שונות, אסטרטגיית החשיבה והניהול שלהן סובלת מהבדלים רבים, מה שהצריך את סיועם של "המתרגמים" – קציני סיוע אווירי, תפקידם של אלו הוא להדק את הקשר הנדרש בעת הפצצה או חלילה פינוי של פצוע.
על הקס"א מוטלת האחראיות לניתוח והעברת הצרכים של החטיבות המתמרנות בשטחים אל הגופים הרלוונטיים בחיל-האוויר, בשל העובדה שבתא אחד צפוף מרוכזים נציגי כל הגורמים, הן מחיל-האוויר והן מזרוע היבשה. "התפקיד של הקס"א מתחלק לשני שלבים עיקריים", מסביר רס"ן אריק, אחד מן הקס"אים של חטיבת הנח"ל מאז תחילת מבצע "צוק איתן". "השלב הראשון הוא הבנת התכנית הקרקעית והתאמת הפעילות האווירית הנדרשת אליה. השני קורה לאחר שהקרב כבר החל והוא למעשה ההתמודדות עם מה שקורה בזמן אמת".
כדי להבין מה מהות תפקידו של הקס"א, יש לרדת למקום מושבו ב"קדמית" של החטיבה, כלומר הנקודה הקדמית ביותר בה יושבים נציגי החטיבה שאינם נכנסים בפועל אל תוך שטחי הרצועה. "בכל חטיבה ישנם לפחות שני קס"אים שעובדים במשמרות לאורך הלחימה כולה", מבאר רס"ן אריק. "ספציפית פה, בחטיבת הנח"ל, אנחנו ארבעה אבל זה לא הופך את העבודה פה לפחות מאתגרת ועמוסה".
במרחק לא רב ממקום מושבו של הקס"א, מתרחשת הלחימה האינטנסיבית בעזה ובניגוד לשגרה היומיומית אליה ניתן להסתגל ביישובי המרכז בקלות יחסית, הדי היריות והפיצוצים נשמעים היטב במרחקים הקצרים הללו. "תכננו כבר למעלה מ-200 תקיפות קרב, יותר מ-90 תקיפות של מסוקי קרב ועוד כמה פינויים מוסקים ואלה הנתונים של החטיבה בלבד", מציין רס"ן אריק את הנתונים שהספיק לצבור מאז תחילת המבצע. "אנחנו בסופו של דבר שותפים בהכל, כל צבע אדום מגיע ישירות אלינו וכל צורך שעולה מהחטיבה בשטח עובר אותנו. אנחנו חלק מהמערכה הזאת גם מבחינת המיקום שלנו וגם בהיבט העשייה".
התפנית: היחידה לשיתוף פעולה
עד לא מזמן, היה זה בגדר חלום באספמיא לראות את שני החילות פועלים בשיתוף כה הדוק ובהתבטלות עצמית אל מול המטרה המשותפת. אחת מנקודות השיא היא מלחמת לבנון השנייה שנוהלה בידי הרמטכ"ל דן חלוץ, בוגר חיל-אוויר שדגל ב'הכרעה אווירית' אך נגרר למערכה קרקעית עקובה מדם.
אחד מלקחיה הבולטים של המלחמה, היא הבנה כי לא ניתן לנצח בקרבות הגרילה ללא כוחות קרקע כשהם מגובים בצופים מלמעלה המסייעים בעדם בעת הצורך. פעולות הריכוך והחילוץ הופכות פשוטות בהרבה כאשר נכנס לתמונה כלי טיס המטהר את מאות המטרים שסביב קבוצת הלוחמים.
מי שאחראי על הכשרת שני הצדדים שנדמה כי ההבדל ביניהם גדול מכדי שיהיה ניתן לגישור, הם אנשי 'היחידה לשיתוף פעולה' המחליפה בימים אלו את מפקדה, היחשת"פ הוקמה במתכונתה הנוכחית כחלק מלקחי מלחמת שלום-הגליל, אך מאז לא נחו אנשי היחידה. יחד עם אנשי זרוע היבשה ומטה חיל-האוויר עמלו על פיתוח השילוב בין הקרב היבשתי לאווירי. "היחשת"פ היא יחידה שיודעת להתאים את עצמה למרחב ולזמן המשתנים ללא הרף", פסק אל"ם א', מפקד היחשת"פ היוצא.
במהלך המבצע התחלקו אנשי היחשת"פ בין המוצבים השונים של זרוע היבשה, מפקדת פיקוד הדרום ובין מטה חיל-האוויר והיו למעשה האנשים הרלוונטיים ביותר לשילוב בין התמרון הקרקעי למערכה האווירית. "את חשיבותה של היחידה לשיתוף פעולה במשימת ההשתתפות הרגשנו היטב בלחימה שהתנהלה בשבועות האחרונים", מדגיש אל"ם אורן, מפקד היחידה הנכנס את מהות העשייה של אנשי היחידה.
למעשה, תמרון קרקעי ברצועת עזה בשילוב עם המשך פעילות אווירית נרחבת, הוא בדיוק התרחיש אליו נערכים אנשי היחידה לשיתוף פעולה. תפקידם הוא להיות הגורם שמקשר בין זרוע היבשה וחיל-האוויר, על-מנת שברגע האמת יוכלו הכוחות להיעזר זה בזה.
כשכוח של לוחמים נכנס לרצועת עזה, הוא לא נמצא שם לבד. מעליו טסים מסוקי קרב שעמם יכול מפקד הגדוד לדבר בעת הצורך במכשיר הקשר שמגיע ישירות לתא הטייס במסוק ומכווין אותם אל עבר המטרה שמהווה איום בעבורו. בזכות נקודת מבטו המוגבהת של מסוק הקרב, באפשרותו לאתר את האיומים שלא נמצאים בטווח הראייה של הכוח ולסכל אותם.
תפקידם של אנשי היחידה בעתות חירום נופל בדיוק בין שתי נקודות המפתח של הלחימה, והוא להוות חולייה מקשרת בין חיל-האוויר והכוחות הקרקעיים. מטרתם של אנשי היחידה במהלך המבצע היא לוודא ששיתוף הפעולה בין אנשי צוות-האוויר בטייסות והלוחמים המתמרנים על הקרקע פועל באופן יעיל.
ישנם שני תרחישים עיקריים בהם נזקקים הלוחמים לסיוע אווירי, האחד הוא פינוי פצועים מהיר ולעיתים אף חילוץ משטחים עוינים והאחר הוא סיוע באש. "אופן הפעולה של הזנקת כוחות אוויריים לסייע לחטיבה המתמרנת ברור מאוד", אומרים ביחידה לשיתוף פעולה. "כאשר הלוחם שנמצא בעזה צריך סיוע של פינוי פצועים הוא מעביר את בקשתו הלאה במעלה הדרג הפיקודי בחטיבה, עד שזה מגיע לבור בקריה בו מאשרים שליחה של מסוקים אל עבר היעד המבוקש". התיאום בין המסוק לחטיבה נעשה באמצעות קצין הסיוע האווירי (קס"א), אשר מוצאו הוא בחיל ה"ירוק". הקס"א עובר הכשרה "כחולה" שמלמדת אותו כיצד לכוון את טייס המסוק על-מנת שהכוח יכול לחבור אליו.
במקרים בהם נחוץ סיוע באש, נלקחות בחשבון מספר אפשרויות: ראשית, האם יש צורך במסוק קרב (מסק"ר) אשר מסוגל להתלוות בצמוד אל הכוחות ולספק סיוע אש קרוב או דווקא במטוס קרב המביא עמו חימוש כבד יותר ונזק פוטנציאלי גדול יותר. שנית, על הכוחות הדורשים סיוע להבהיר אם הוא נחוץ באופן מידי בשל איום או האם הפלתו היא יעד אסטרטגי. "כשניגשים לתכנן תמרון קרקעי קודם כל יש לברר איפה צריך לשלב את חיל-האוויר ביעדים אסטרטגיים הידועים לנו מראש", מפרט קצין אחר ביחידה. "עם זאת, בשל אופייה הבלתי צפוי של הלחימה המעשית לעיתים קרובות מתעורר צורך מוחשי בשטח ואז על הכוחות ליידע את החטיבה על-מנת שיוכל לקבל מענה בצורה הטובה והמהירה ביותר".
