מארה"ב מגיע הבשורה המרה על סילוקו של הגאון הישיש רבי גרשון ינקלביץ זצ"ל והוא בן 105 שנה זקן בחכמה וזקן בשנים מלאים בלימוד התורה והרבצתה.
נולד לאביו ר' דוד ינקלביץ זצ"ל בשנת תרס"ט בעיירת לובאטש פלך נובהרדוק שבפולין, בגיל 8 גלה למקום תורה באחד הישיבות קטנה של 'סביבות' נובהרדוק, בעיירה סמוכה להם, שם קנה תורה ויראה במידה דגושה ורוח אלוקים מפעמת בקרבו.
בגיל אחד עשרה למד בסלונים, שם חגג את הבר-מצוה שלו. עד תרפ"ט למד שם, אז הלך לישיבת ראדין, ולמד שם ארבע שנים, שם זכה לחסות בצילו של מרן החפץ חיים זצוק"ל וביקר הרבה בביתו, ולשמוע שיעורים מפי הגאון רבי נפתלי טרופ זצוק"ל ומשם הכיר מחותנו לעתיד, ר' מנדל זקס, אשר לעתיד נשא בנו הג"ר יעקב שליט"א, ר"י בית בנימין דסטאמפורד, את נכדתו, בתו של ר' גרשון וויזענפעלד, ר"י בית התלמוד, חתן ר' מנדל, בישיבה בראדין היה נקרא "דער לובאטש'ער עילוי"
בצעירותו והוא נער כבן תריסר הגיע באחד הימים לעיירתו לובאטש אחד מגדולי ה'מתחדשים' והגיע לישר דברים על בימת בית הכנסת, והשמיע דברי דופי במשה רבינו ע"ה, על אך שהיה מצויין בעדינות נפשו ואצילותו ותכונות העדינה והשקטה, לא עצר ברוחו וניגש אל הבימה וסטר אל פניו וצעק לו די! כבר מספיק!, תיכף הוציאו את הנער על חוצפתו אבל הדרשן הלזה כבר לא יכל להמשיך בנאומו בחמת הבלבול שנהיה במקום.
בתרצ"ג אחרי פטירת החפץ חיים הלך ללמוד בישיבת מיר שבליטא, שם קנה את רוב תורתו בישיבת מיר, ונמנה על חבורת האריות של ר' יונה מינסקר זצ"ל יחד עם בן גילו של הגאון ר' לייב מאלין זצ"ל. שם התקרב מאד למרן המשגיח, אשר דבריו היו תמיד על שפתיו, והרבה להזכיר דבריו על כל דבר שיהיה.
אחרי שחזר מגלות שנחאיי, והגיע לאמריקה היה נמנה עם מייסדי ישיבת בית התלמוד היה מקורב מאד עם ר' ירוחם גארעליק ז"ל, ר"י סאוט פאלסבורג, והג"ר לייב מאלין ז"ל.
את ביתו בנה על אדמת אמריקא ונלקח כחתן לבתו הגאון רבי שרגא פייטעל ראבינאוויץ זצ"ל רבה של איזבלין מח"ס אמרי שפר" המכונה, ״דער זאבעלינער רב״ שנסתלק בארה"ב בערב סוכות תשכ"ה, והוא היה אחד השרידים מרבני ליטא שכיהן כחמישים שנה כמרא דאתרא בעיירה הליטאי זבלין, אשר כבר הלך לאמריקה בשנת תש"א לפני פרוץ המלחמה להדפיס ספרו 'אמרי שפר', שיצא בהסכמת מרן בעל האחיעזר ז"ל, ולא שינה בהלכות והליכות חייו הרבניים, לא שינה אפילו כקוצו של יו״ד, ויהי בפתיחת מלחמת העולם ב׳ והרב מזבלין בא לארצות הברית והוזמן לכהן פאר בתור רב ומנהיג רוחני בעיר סמוכה לשיקגו, ויהי בראש השנה והנה נכרי נכנס לבית הכנסת על מנת לרשום שמות התורמים והנודדים בשעת "העליות״, כשראה הרב זאת, שאג כארי ודפק על התיבה, אסור: הרי זה חילול השם: איום ונורא: בבית הכנסת קמה סערה, הנשיא של בית הכנסת ניגש אצל תרב ואמר לו, אם הרב אינו סובל זאת יואיל נא לצאת החוצה עד אחר ההרשמה ואחר כך ישוב על כנו הרב יצא לאלתר החוצה ובטרם צאתו פנה כלפי הנשיא ואמר לו צווחתי לא עליך אלא עלי… שלא אושפע מחלול הקודש לשנות מן המטבע שטבעו חכמים בהליכות בית התפילה. וקם ויצא לצמיתות מבית הכנסת ההוא.
למד תורה כל ימיו ממש, ולא ביטל אף רגע, ולא הפסיק מאז הלך לישיבה קטנה, עד למדו עדיין בעיון כשבוע לפני פטירתו, כל ימיו למד בשקידה ובהתמדה.
העמיד בית לתפארה השאיר אחריו דור ישרים מבורך עם בנים וחתנים כולם תלמידי חכמים בנים ובני בנים השתולים בבית ד' מרביצי תורה ויראה, בניו ר' דוד ינקלביץ, הגאון רבי יעקב שליט"א מחשובי תלמיד מרן הגרמ"ד הלוי מבריסק שליט"א ומראשי ישיבת "בית בנימין" סטאמפורד בארה"ב, ר' יואל, ר' משה, וחתניו ר' צדוק פרוימוביץ, ר' ראובן גרוס, ור' יצחק שבתי ליפיסיוס.
ארונו יגיע בשעה 12:30 משוער ,הלווייתו תצא היום, יום חמישי פרשת ראה כ"ה באב תשע"ד בשעה 2.45 בצהריים, מישיבת מיר שכונת בית ישראל להר המנוחות.
יושבים שבעה בבית משפחת פאליי ארזי הבירה 47/1 ירושלים מאחרי הלוויה עד השעה 8.30 בערב ואח"כ בארה"ב
