בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את עתירת משרד החינוך כנגד עיריית בית שמש, למתן צו סגירה והוצאתן של 100 התלמידות החרדיות ממתחם שפות ותרבויות.
בכך הצטרף בית המשפט לעניינים מנהליים, לבית משפט השלום בירושלים שנתן החלטה דומה ביום חמישי האחרון.
השופט ארנון דראל, כתב בין היתר בהחלטתו: "התשתית הלכאורית שהונחה כי מערכת החינוך בבית שמש, שמצויה באחריותם הכוללת של משרד החינוך ושל העירייה, איננה נותנת מענה הולם לשינוי לשינוי בהרכב האוכלוסייה. לא ניתן מענה מתאים ומידי לצרכי האוכלוסייה החרדית הגדלה והולכת בבית שמש – זו מוצאת את עצמה סובלת ממוסדות חינוך צפופים המצויים במבנים שאינם מתאימים לכך: דירות מגורים ומבנים יבילים תוך שמשרד החינוך אף מוציא צווי סגירה למוסדות אלו. מנגד, בשל השינויים הדמוגרפיים בבית שמש – מבני חינוך המשמשים את החינוך הממלכתי אינם מאוכלסים במלוא מספר התלמידים שהם יכולים לקלוט. אותו תהליך הכרחי של התאמת מערכת החינוך על זרמיה השונים לזרמי האוכלוסייה המשתנים בעיר – רחוק, על פני הדברים מלהתקדם בקצב הנכון".
עוד כותב השופט דראל "כפי שניתן להתרשם על נקלה מתוך הסרט שהוגש, לא נגרם נזק בלתי הפיך לתלמידי שפות ותרבויות, אף אם יש הפרעה לפעילות בית הספר בשל השימוש הנעשה באף התחתון לצרכי בית הספר משכנות דעת – זו הפרעה קלה יחסית. לכאורה מבנה בית הספר שפות ותרבויות כולל שטח רב שאינו מנוצל בצורה אופטימאלית, כאן המקום להזכיר כי מדובר בכתה אחת הכוללת 23 תלמידים לערך בכל שכבת גיל, כאשר בנוסף לכיתות האב קיימים שטחים רבים למטרות אחרות (6 חדרי לימוד נוספים ומתקנים אחרים), בנוסף מדובר באגפים שבמובנים רבים הם נפרדים ומאפשרים פעילות נפרדת לשני בתי הספר עם הפרעה מינימאלית של בית ספר אחד למשנהו".
"מן הצד האחר – קיימות 100 תלמידות שלא ברור אם יש להן מקום ללמוד, היכן ובאלו תנאים. כאן המקום להזכיר, כי בתקופת קיומו של הצו הארעי למדו התלמידות באוהלים. זהו, בודאי, אינו הפתרון היחיד אך עצם קיומה של אפשרות כזו שבלה לומדים תלמידים באוהלים – ללא אמצעי בטיחות מינימאליים, ובשמש – היא מטרידה ומחייבת מתן משקל מתאים לצרכי אותן תלמידות"
לכן, מסכם השופט, "הבקשה למתן צו ביניים נדחית, יחד עם זאת, מוצע כי הצדדים יפעלו להידברות ביניהם שתביא להסדרת פתרון כולל וארוך טווח". בכך הצטרף השופט לבקשת עיריית בית שמש כי משרד החינוך ישתף פעולה למען ילדי העיר מכלל המגזרים.
במהלך הדיון בבת המשפט, אמר השופט לנציגת משרד החינוך "הלוואי ולכל תלמיד בארץ היו תנאים כמו שיש לתלמידי שפות ותרבויות, גם לאחר אכלוס התלמידות חרדיות וחלוקת המבנה, אם זו הייתה גבעתיים לא היינו פה כעת".
"אם זו הייתה גבעתיים לא היינו פה כעת". אבוטבול יוצא כמנצח מבית המשפט.
כזכור, מתוקף תפקידה של העירייה לפתיחה תקינה של שנת הלימודים ולאפשר לכל ילדי העיר מכל המגזרים למקום לימודים ראוי, ראתה העירייה לנכון, לנצל כיתות ריקות במתחם ביה"ס לשפות ותרבויות ולאכלס בהן תלמידות בית הספר משכנות דעת המתגוררות באותה שכונה ואין להם היכן ללמוד, ואפילו מקום להציב מנ"דים כמו לאחיותיהן הגדולות, כבר לא נשאר להם.
יצוין כי מדובר בצמצום עוול חמור של אבסורד כפול, כאשר מבנה ביה"ס מיועד לכ- 500 תלמידים ובפועל רוב המבנה עומד ריק ולומדים בו רק 144 תלמידים. בנוסף, רובם ככולם של התלמידים מגיעים בהסעות מבית שמש הותיקה, כאשר בשכונה בה נמצא המבנה קיים חוסר של מאות כיתות לימוד, ואילו בשכונות בית שמש הוותיקה אשר בהן מתגוררים תלמידי בית הספר, קיימת מגמה הפוכה של עשרות רבות של כיתות העומדות ריקות.
העירייה זימנה מספר פעמים את מנהלת ביה"ס שפות ותרבויות השוהים במבנה העירוני לדיון בנושא במטרה להגיע להסכמה, אך זו ביכרה להיעדר במפגיע כך שלא נותרה הברירה בידי העירייה, אלא למלאות את חובתה ותפקידה כלפי ילדי העיר מכל המגזרים.
ביום חמישי האחרון כתב בהחלטתו, שופט בית משפט השלום בירושלים גד ארנברג: "אין ספק שהמבנה הינו בבעלות עיריית בית שמש. אמנם, הוא נבנה מכספי משרד החינוך אך זו נתנה אותו לעירייה על מנת לקיים בו מוסד חינוכי, בהתאם להוראות הדין. דהיינו, הן הבעלות במבנה בית הספר והן זכות השימוש בו נתונים לעיריית בית שמש. לפיכך אין ולא יכולות להיות למבקש טענות שמקורן בבעלות מבנה בית הספר לשפות או בשימוש הנעשה בו."
ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול, אמר היום לאחר הניצחון בבית המשפט לעניינים מנהליים: השופט הבין את התמונה האמיתית, שבעצם חוץ משני הצדדים המתדיינים כאן שהם עיריית בית שמש ומשרד החינוך יש כאן צד שלישי שהוא: הילדות הקטנות שנאלצות ללמוד ברחוב על לא עוול בכפן.
אני מקווה שמשרד החינוך יענה בחיוב לבקשתי לשיתוף פעולה והקמת צוות בכיר משותף לבחינה יסודית ומעשית לפתרון מצוקת מבני החינוך בבית שמש המתפתחת, כי כולנו מחויבים לילדים היקרים מכל המגזרים.
