שיח שרפי קודש: תיעוד נדיר ומיוחד מנציח לדורות את קשר האיתנים שהיה בין שני איתני עולם, ה"ה המקובל האלוקי רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל ה'באבא סאלי', וכ"ק האדמו"ר רבי אברהם חיים ראטה האדמו"ר משומרי אמונים זצוק"ל, בעל ה'חוקי חיים.
כידוע בין שני צדיקי יסוד אלו התנהלה מסכת קשרים מופלאה ועילאית, ואכן בתיעוד שנחשף כאן לראשונה, נראה הבאבא סאלי זי"ע כשהוא מיסב על מיטה אחת עם הרבי משומרי אמונים זצ"ל, למרות הקפדתו הידועה שאף אחד לא יישב על מיטתו.
עוד נראה כי הבאבא סאלי זי"ע מניח לאדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל לסעוד עמו מאותה הצלחת, הנהגה המצטרפת לעובדה המפורסמת בקרב יודעי דבר כי כאשר היה הרבי משומרי אמונים זצ"ל מגיע אל הבאבא סאלי זי"ע, היה משקה את הרבי בערק מידיו הקדושות, וכן לאידך גיסא.
אין לנו השגה בדרכי הנהגתם של מצוקי ארץ אך יש בחזיון זה כדי להטעימנו מהוד הקדומים אשר זרח בהיגלות נגלות אור האלוקים בין ברואיו.
עובדה נודעת אשר חתמה את מסכת קשריהם הגלויה בעולם הגשמי, הינה בקשתו של הבאבא סאלי מהאדמו"ר כי יגיד עליו אף הוא משניות וקדיש לאחר פטירתו במשך השנה, וינהג בו לענין זה כפי שנהג בנו האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא שליט"א שהרי החשיבו כבנו-תלמידו. גם לאורך ימים ושנים ביקשו שיחזיק עבורו בזכרון היארצייט, ואכן, כל ימיו החזיק הרבי במנהגי היארצייט על מורו ורבו תלמידו כחבר לו סידנא באבא סאלי זי"ע.
עובדה נוספת הקשורה דווקא בפטירתו של האדמו"ר זצ"ל, זקני החצרות מספרים כי כאשר הגיע האדמו"ר לשנות אביו הרה"ק רבי אהרון זי"ע בעל 'שומר אמונים', קיים בעצמו הוראת חז"ל שבהגיע אדם לגיל אבותיו ידאג, ומכיון ואביו נפטר בקיצור ימים, מעט יותר מחמישים שנים, הגיע לחלות את פני הבאבא סאלי שיברכו ויוציאו מכלל חזקה זו. מיד כשראהו הבאבא סאלי הורה לערוך סעודה לכבודו, ובאמצע הסעודה פנה אליו במאור פנים ואמר לו: "אל תדאג אתה תאריך ימים הרבה ותגיע לגיל שלי!" ויהי הדבר לפלא כי עדיין לא הזכיר לו מאומה מכל העניין שלשמו בא. ברבות השנים נתקיים המופת בחלקו השני כאשר נסתלק האדמו"ר משומרי אמונים בהיותו בן פ"ח שנים כמנין שנותיו של הבאבא סאלי בעת בה מלאו לאדמו"ר נ"ג שנים (כשני אביו).
באחד הימים כאשר ישב הבאבא סאלי בביתו בנתיבות, הורה לשמשו 'לך כעת לבית הכנסת המרכזי ותראה מיהו האיש המרעיש שמים בתפילותיו'. חזר השמש ואמר 'לא ראיתי איש כי אם אברך חסידי רגיל'. השיב לו הבאבא סאלי בהפלגה "צריך לנשק את זקנו מרוב קדושה, אבל עד שמשיח יבוא לא ידעו ולא יכירו מספיק את גדלו וקדושתו".
הנה נא אלו מקצת הנהגותיהם בקודש באומץ איתנים נשגב, ויהי נא לנו לאות ולסימן "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה'… דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים"
