יאיר לפיד לא לבד. פייסבוק, הרשת החברתית, מארחת את רוב נבחרי הציבור בממשלה ומספקת להם במה להשמיע את הדעות שלהם בצורה בלתי אמצעית וללא מתווכים כלל.
באמצעות עמודים רשמיים, הם מנסים לצבור כמה שיותר 'חברים', ושם, אולי רק שם, קולם נשמע. דיבור ישיר. בלי פרשנויות. עיתונאים, במקרה הזה, כבר לא ממש רלוונטיים.
כותבים על שאול מופז שהוא יצטרף לממשלת נתניהו? אז כותבים. מופז בעצמו יציין בעמוד הרשמי שלו האם נכון הדבר, אם לאו.
מנצלים את הבמה
מה דעתו של יאיר לפיד אודות עליית מחירי הדלק? העם היושב בציון נכנס לפייסבוק, מחפש את העמוד של לפיד ורואה מה דעתו בעניין.
בדרך כלל, הם כותבים על הסוגיות שעל סדר היום הציבורי בלי שצריך לבקש מהם להביע את דעתם. יאיר לפיד, שאלנו אז נשיב, חושב שעליית מחירי הדלק מוצדקת.
הבעיה, לדעתו, נעוצה בכך שהכסף לא הולך למקומות שהוא צריך ללכת. איפה הכסף, הוא כבר שאל, ומאז לא מפסיק לשאול. במאמר המוסגר, הקמפיין ההזוי הזה גורם לו לצנוח בסקרים. מעניין למה.
למרות שמדובר בעיתונאי משופשף שיודע לכתוב היטיב, הוא מתקשה לשכנע את הגולשים באמירות קצרות, ומעניין מה יעשה בכנסת, כשזמן הדיבור שיוקצב לו מעל דוכן הנואמים הוא דקה אחת בלבד.
לפיד יכול ללמוד משהו ממופז: הוא לא שואל מי ראש ממשלה, אלא מודיע: שאול מופז נקודה ראש הממשלה נקודה.
ובחזרה לעמוד הרשמי של מופז בפייסבוק.
בדרך כלל, יועצי התקשורת מפעילים את חשבונות הפוליטיקאים. הם כותבים מה שצריך לכתוב או מה שמתבקשים למסור לאומה קבל עם ועולם. אבל אצל מופז, משהו שונה. האם הוא כותב את ההרותיו בעצמו? נדמה שהתשובה חיובית, וחבל שכך.
במה דברים אמורים? למרות שמופז בקושי מצליח לצבור 'חברים', הוא לא מפסיק לשחרר הצהרות. הפעם, על הפרק, כניסתו לממשלת נתניהו, אם בכלל. שימו לב איך הוא בוחר להתנסח:
"תקשיבו טוב: אני לא אכנס לממשלה של ביבי. לא היום. לא מחר ולא אחרי שאעמוד בראשות קדימה ב-28 במארס. זו ממשלה רעה, כושלת ואטומה וקדימה בראשותי תחליף אותה בבחירות הבאות. מספיק ברור?".
אמאל'ה. איזה פחד.
מר מופז היקר: לא כך משתמשים ברשת החברתית. אסור לאיים על 'החברים' שלך אם אתה רוצה שהם יישארו איתך וימשיכו לקרוא את הגיגך. לא צועקים ולא מתעצבנים. כשרוצים להצהיר משהו דרמטי, כדאי שזה יהיה בתבונה. כי כשהאיראני שבך מתפרץ, לא כדאי שזה יהיה מול כולם.
אתה יכול ללמוד משהו מיאיר לפיד. הוא, יודע לכתוב.
