שרת הבריאות הקודמת יעל גרמן ביטלה את ההפלרה של מי השתייה בישראל באוקטובר 2014 . השבוע ביטל סגן שר הבריאות המחזיק בתיק הבריאות, הרב ח"כ יעקב ליצמן, את הוראתה של גרמן. גרמן ספגה כזכור ביקורת קשה על ביטול ההפלרה מצד צמרת משרד הבריאות ומומחים חיצוניים מהארץ ומחו"ל שטענו כי בריאות השן ניזוקה כתוצאה מביטול הזרמת פלואוריד אל מי השתייה באמצעות המוביל הארצי.
לראשונה הוכנס פלואוריד למים בעיר גרנד רפידס שבמישיגן ארה"ב בשנת 1945. אז גם הוחל במחקרי ביקורת שבהם נעשתה השוואה של שיעורי העששת בקרב תושבים שמי שתיית המים שלהם הופלרו לריכוז של עד 1.2 מ"ג לליטר מול תושבי ערים שקיבלו רמות פלואוריד נמוכות. אחרי 15 שנות מעקב ובדיקות נמצא ששיעור הימצאות העששת פחת ב-50% עד 70% בקרב ילדי הקהילה שניזונו ממים מופלרים. כבר בשנת 1931 ביצע ד"ר דין טרנדלי, קצין רפואת שיניים בשירותי בריאות הציבור האמריקאי, מחקר אפידמיולוגי ב- 21 ערים כאשר נמצאה כמות פלואוריד מספקת נרשמה ירידה חדה ברמת העששת. על הקשר בין תחלואה בפלואורוזיס לבין פלואוריד במי השתייה פורסם בשנת 2000 בארה"ב דו"ח הרופא הראשי (SURGEON GENERAL) בנושא בריאות הפה והשיניים שמסקנתו הייתה כי הפלרת מי השתייה היא האמצעי הבטוח והיעיל למניעת עששת ותרומה מרכזית לקידום בריאות השיניים לבני כל הגילאים בכל שכבות האוכלוסייה ובעיקר בשכבות המצוקה.
בריאות הפה של כלל הציבור
גרמן טענה כי התועלת בהפלרה פחותה מהנזק הפוטנציאלי הטמון בה. הנזק לדעת גרמן עלול להיות פגיעה הורמונלית, החלשת העצמות, ירידה בעמידות לאינסולין ובעיות רפואיות נוספות. אחד הפתרונות שהוצע ע"י גרמן היה לטפטף פלואוריד בפי התינוקות כתחליף להפלרה. מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, ובכירי המערכת טענו שהטפטוף לא יבוצע בקרב אוכלוסיות רבות ובעיקר חלשות כלכלית ולכן הפסקת ההפלרה תסב נזק. ברב ח"כ ליצמן חשב על האוכלוסיות החלשות שההפלרה אינה יכולה להתבצע אצלם באמצעות טיפות מסיבות כלכליות ולכן החזיר את ההפלרה.
כבר בשנת 1998 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים עם ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5000 תושבים ומעלה, בעתירה לבג"צ נגד ההפלרה (2002) יעצו השופטים לעותרים למשוך את עתירתם עקב חוסר ביסוס מדעי. ברפואה המודרנית כיום השיקול להגיע לאוכלוסיות רבות במטרה למנוע התפרצות מחלות עתידית נובעת מדאגה לאוכלוסייה רחבה ובמיוחד חלשה בנוסף לשיקול הכלכלי. ההפלרה מספקת את שני האלמנטים שכן היא מגיעה לכל האוכלוסייה וחוסכת בעתיד טיפול בעששת שגורמת לבעיות בשיניים ובחניכיים דבר שעלותו הכלכלית בגילאי הבגרות ובהמשך נאמדת בהוצאה של מיליארדי שקלים בתחום רפואת הפה. עפ"י הערכות מומחים מארה"ב ואוסטרליה כל דולר המושקע בהפלרה יחסוך 38 דולר בטיפולי שיניים בעתיד. מדובר בחיסרון כספי בעל משמעות עצומה. חשוב להדגיש שהפלואוריד בישראל אושר ע"י מכון התקנים הישראלי על בסיס הקריטריונים של מכון התקנים האירופי.
החלטתו של סגן השר ליצמן נכונה ותרומתה למערכת הבריאות ולתושבי ישראל ברורה. בארה"ב שבה הרפואה מתקדמת מעל ל-65% מהאוכלוסייה מקבלים מי שתייה מופלרים. מדינות כברזיל, סינגפור, אוסטרליה ונוספות מחייבות הפלרת מים ביישובים מעל 10,000 תושבים. ביטול ההפלרה הייתה החלטה מוטעית של ח"כ גרמן והחזרתה היא החלטה נבונה ואחראית כלפי הציבור.
פרופ' יהודה אדלר, סגן דקאן המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), סגל בכיר בי"ח שיבא, מנהל המשאב הרפואי שיבא, יו"ר וועדת ההתמחות שיבא, מנהל תלפיות שיבא, יו"ר רשות המחקר הביו-רפואי בגליל.
אילוסטרציה: חן לפידות-פלאש 90
