זה לא מחזה נדיר לפגוש מדרכות עקומות שהורמו על ידי שורשי עצים ולא ניתן לצעוד עליהן בבטחה, או שורשי עצים שחדרו לתוך צינורות, מרזבים וביוב והביאו לסתימות והצפות. מחזה שכיח נוסף הינו עצים שמפסיקים להתפתח ולצמוח אחרי מספר שנים, מתמוטטים ונופלים ברוחות עזות או מתנוונים ומתים. למה זה קורה?
העצים נשתלים ברחובות הערים בסביבה לא מתאימה, וכתוצאה מכך שורשי עצים מרימים את המדרכה ותשתיות אחרות בחיפוש אחר אוויר ומים, וגורמים למפגעים עירוניים או פשוט מפסיקים להתפתח.
כדי לפתור בעיה זו, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הקים צוות היגוי ותכנון עם משרד "ינון – תכנון יעוץ ומחקר בע"מ", משרד "בורגר אגרונומים בע"מ" ובשיתוף עם החטיבה לאדריכלות נוף במשרד הבינוי. הצוות פיתח מודל ראשון בארץ של בית גידול לנטיעת עצי רחוב, בתוכו יינטעו עצי העיר העתידיים. המדובר בקונסטרוקציה ייעודית, המספקת לעץ תנאי גידול מיטביים במדרכות הערים, ומהווה אינקובטור טוב לשורשי העץ. הפיתוח נועד להגדיל ככל הניתן את בית הגידול התת-קרקעי של העץ לאספקת תנאים נאותים להתפתחות השורשים, כגון: אוורור גזים וחלחול מים, בד בבד עם היותו תשתית הנדסית תומכת לריצוף המדרכות.
בימים אלה מעביר משרד החקלאות ופיתוח הכפר את פיתוח שיטת ייצוב המדרכות והרחבת בית הגידול למתכנני ערים ואדריכלי רשויות, ומדריך את הרשויות כיצד ליישמו. בנוסף, פרויקטים לאומיים חדשים יחויבו לנטוע עצים בשיטה זו. כך לדוגמה, במסגרת העבודות על תוואי הרכבת הקלה בתל אביב, מחויבת חברת נת"ע לנטוע את העצים בתוואי המסילה בשיטה זו. כמו גם נרתמו במשרד הבינוי לבצע את רחובות שלב ב' של העיר חריש בשיטה זו.
שיטת גידול חדשנית ומרווחת
מדובר בפרט אדריכלי-הנדסי ראשון מתוך סט פרטים שיתוכננו בעתיד על ידי משרד החקלאות, ויוצעו לרשויות המקומיות והערים ולמתכננים. הוא "עשה עלייה" מפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול של רחובות שטוקהולם, בירת שבדיה. על פי השיטה, מתחת לשכבת המדרכה העליונה מפזרים שברי סלעים, המונעים מהמדרכה לשקוע ובו בזמן מאפשרים אוורור נאות וחדירת מים לשורשים. בין חללי שברי הסלעים מחדירים את הקרקע המתאימה לגידול.
מעבר ליתרון המובנה של בית גידול שלא "מרים" מדרכות, יתרון מהותי נוסף של השיטה הינו היכולת לנטוע עצים במרחק של כ- 10 מטר האחד מהשני, ומכאן ניתן לנטוע עצים גדולים יחסית, שיוכלו ליצור רצועת צל לאורך כל הרחוב בזמן קצר. על פי שיטה זו ניתן להגיע להצללה מוחלטת של רחובות תוך 5 שנים, לעומת פי שניים ויותר שנים, כאשר נוטעים עצים בבורות השתילה המקובלים היום. יתרון נוסף של השיטה, הינו חיסכון בתחזוקת מדרכות. השיטה מייתרת את עבודות התחזוקה השוטפת ברשויות המקומיות, שנדרשות להחליף מדרכות ששורשי עצים הרסו או לנטוע מחדש עצים במקום כאלו שהתנוונו.
ענבר אשכנזי, מנהלת תחום תכנון בפקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "עצי המדרכות בערים בישראל סובלים מבית גידול דחוק וצפוף. כתוצאה מתת תנאים אלו שתי מגמות באות לידי ביטוי: הראשונה, העצים הנטועים אינם מסוגלים להגיע לשיא גודלם ותפארתם, הופכים שבירים ומנוונים, ויוצרים רחובות ללא צל. השנייה, שורשי העצים פוגעים במדרכות וגורמים למטרד והפרעה בתנועת הולכי הרגל עד כדי סכנה".
עוד מוסיפה אשכנזי: "מדובר בפתרון זול יחסית ושאינו דורש התמחות מיוחדת או ציוד מיוחד מטעם קבלני הפיתוח. הן החומרים והן שיטות היישום אינן דורשות כלים או טכנולוגיה מיוחדת ומבחינת ביצוע העבודה אין מניעה לביצוע מידי של המפרט הטכני, וזו דרכינו להשיב את היער העירוני".
אילוסטרציה: רוני שיצר – פלאש 90
