שטח אש • ציד הגולגלות

"שורת המינויים בצה"ל שפורסמה השבוע, משמעותה היערכות צה"ל לגיוס נרחב יותר של בני הציבור החרדי והדרוזי לשורותיו מחד גיסא, ומאידך גיסא, שליחתם הביתה בפנסיה מוקדמת של מי שגילו עצמאות יתר או שהיו בעלי 'עמוד שדרה' אל מול ראשי המערכת. בצה"ל מסלקים אנשים חזקים", כך מנתח גורם צבאי בכיר את ההודעה שפורסמה השבוע על אודות העלאתו בדרגה של מח"ט גבעתי לשעבר, אלוף משנה עופר וינטר, לדרגת תת-אלוף ומינויו לראש מטה פיקוד מרכז; העלאתו לדרגת תת-אלוף של רסאן עליאן, לשעבר מפקד גולני, ומינויו לקצין חי"ר וצנחנים ראשי; והכוונה למנות את תת אלוף מירב קירשנר, אשר מכהנת כיום כראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם (רח"ט תומכ"א), לראש מטה אגף כוח האדם, התפקיד השני בחשיבותו באכ"א, מתחת לראש אכ"א האלוף חגי טופולנסקי שכפי ההערכות בצה"ל ימונה למפקד חיל האוויר עם פרישתו של מפקד חיל האוויר הנוכחי האלוף אמיר אשל, שכהונתו הוארכה לאחרונה וככל הנראה זהו תפקידו האחרון. בצה"ל אומרים שאחרי כהונתו הקצרה והלא מוצלחת של רב אלוף דן חלוץ, יקח זמן רב עד שימונה רמטכ"ל איש חיל האוויר, אם בכלל.

מי שמכהן כיום בתפקיד ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל, תת אלוף גדי אגמון, צפוי ככל הנראה להישאר ללא תפקיד, מה שירמז לו כי עליו לפרוש הביתה. אגמון ששימש בעבר כרח"ט תומכ"א ונחשב כמי שעמד מאחרי הקמת הממ"ח (מרכז מיון חרדי), נראה כדמות מוערכת בצה"ל, ככזה שמבין לליבם של החרדים. "הוא תמיד ידע כיצד לתמרן בסוגיות הקשות שנגעו בנושאים של החיילים החרדים", הסביר גורם חרדי בצה"ל. לדבריו, "גדי הבין את הפוטנציאל בגיוס החרדים, את העובדה שזו טעות להתנהל מולם בכפיה, וכי גיוסם יהיה טוב לצה"ל, ולכן יצר עימם הידברות ועשה את המרב בכדי שהחרדים לא ייפגעו מחוק הגיוס. הוא נלחם בשבילם בוועדת הגיוס".

אלא שבצה"ל לא חיבבו את היותו עצמאי ובעל דעה, מקושר היטב לגדולי התורה כמו גם לח"כים החרדיים וגם למי שלא חרדיים כמי שהיה חבר בוועדת שקד ועסק בחוק טל בשליחותו של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. על אף שלבכירי מערכת הביטחון ברור שיש לו 'כלים' לסייע להם בתהליך שצה"ל עובר בימים אלה, שכולל התאמת הצבא לחיילים דתיים וחרדיים.

אגמון נהג גם לתדרך את התקשורת החרדית, דבר שתא"ל מירב קירשנר נמנעת ממנו. בצה"ל מתברר ראו בתדרוכים הללו פגיעה בראש אכ"א והמתינו להזדמנות כדי להביא לסיום שירותו של אגמון. קירשנר לעומתו לא מפתחת 'עמוד שדרה' עצמי ונוהגת לשוחח ארוכות עם ראש אכ"א הנוכחי. יתכן גם שזו הסיבה שבחדרי אכ"א הצמידו לה כינוי לא מחמיא.

"צה"ל שונא שקובעים לו עובדות", מסביר לי קצין בכיר את הפוליטיקה הפנימית. "כצבא צה"ל אוהב להפתיע ולבחור את היעדים והמטרות ולא להגרר. זה בד.נ.א. שלו. לפעמים אי אפשר לברוח ולהתעלם מהעובדות, אך צה"ל יעשה הכול לצמצם את החשיפה שלו, כדי למנוע מכל אחד שמבין ומכיר בערך עצמו להתפתח בצה"ל – מכופפים ראשים או מתפטרים מהאנשים הללו.

גם אלוף משנה עופר וינטר, שכאמור צפוי לעלות בדרגה, לא יכול להיות רגוע. תפקיד ראש המטה בפיקוד המרכז אינו נחשב ליוקרתי במיוחד, ואפשר להניח כי וינטר היה מעדיף להתמנות למפקד אוגדה. נראה כי המינוי הוא מעין איתות מהרמטכ"ל, כמעט קידום על תנאי: וינטר עולה בדרגה, אך עדיין יצטרך להמתין ולראות אם יחזור ללב מסלול השירות המרכזי, שממנו מתמודדים בהמשך על תפקידי אלוף או שיפרוש מצה"ל.

מבחן נוסף של וינטר יהיה הצלחת הדרכים שיתווה לשילוב החרדים בצה"ל. במקביל לתפקיד כרמ"ט פיקוד מרכז הוא ישמש גם כפרויקטור לשילוב חרדים בצה"ל. ההחלטה למנות את וינטר לתפקיד הגיעה לאחר שבצה"ל סיכמו בהצלחה את שילוב החרדים במסלול 'תומר' שבחטיבת גבעתי.

גורם בצה"ל אמר השבוע לתקשורת: "עופר הוא האדם המתאים ביותר לנושא, הן מצד הדאגה לחיילים החרדים שהוא מכיר את צרכיהם, והן מבחינת שביעות הרצון מהצלחתו לשלב חרדים בחטיבת גבעתי".

וינטר, נחשב למפקד מאוד כריזמטי ושחייליו נוהים אחריו, אבל גם קצין בעל דעה עצמאי שלא מהסס להחצין את שמירת המצוות שלו והאמונה בקב"ה. גם המתנגדים לו לא יכלו להתעלם ממבחן התוצאה. עופר וינטר הביא את חייליו להישגים, הביא את הניצחון על החמאס ב'צוק איתן', הראה לחמאס מול מי הוא מתעסק. הוא נחשב למפקד ששומר על חייליו, דואג לחייליו וידוע כטקטיקן, תחבולן, יודע את העבודה – הוא יודע לעשות מלחמה.

מדובר בקצין עטור צל"שים: בשנת 2004 צל"ש אלוף פיקוד דרום, לאחר מכן בשנת 2005 קיבל את עיטור המופת לגדוד שעליו פיקד, וכן קיבל את פרס מפא"ת, פיתוח אמצעי לחימה, על פיתוח השיטה ללוחמה במנהרות.

"יודע לעשות מלחמה". גבעתי בתרגיל (צילום: דו"צ)

המעלות שלו, הם גם החסרונות בעיני הפיקוד הבכיר. אדם המקורב אליו אומר: "הוא לא ישנה את דרכו, הוא יגיד את מה שיש לו, הוא ילך עם האמת שלו. ירצו אותו – יקבלו, לא ירצו – הוא יפרוש".

לעומת וינטר העדה הדרוזית זכתה לחיבוק חם מצה"ל בדמות ההחלטה על מינויו של מח"ט גולני רסאן עליאן, לתפקיד קצין חי"ר וצנחנים ראשי (קחצ"ר) והעלאתו לדרגת תא"ל. יש במינוי הזה, שהוא קרבי, אמירה ברורה של צה"ל על רצונו לראות את הדרוזים בשורותיו ואפשרויות הקידום.

הצבא צועד על כיפתו

למה מעוניינים בצה"ל בגיוס החרדים? התשובה היא: כסף. בצה"ל מסיימים בימים אלה ליישם עבודת מטה ממושכת שתוצאותיה הן שלצה"ל אין מספיק כסף לשלם לחיילים משכורת של 36 חודשים ולכן הוא החליט על קיצור השירות ל-32 חודשים. כל מחזור גיוס מונה עשרות אלפי חיילים, וקיצור השירות בארבעה חודשים כנהוג כיום משמעותו חיסכון כספי ענק. זאת ועוד. לפי נתוני צה"ל בממוצע כל חייל רביעי מוגדר כ'חייל בודד' והמשכורת שלו גדולה בהרבה ממשכורת של חייל רגיל.

בצה"ל מקווים כי וינטר יצליח להביא לגיוס לוחמים חרדים ליחידות שונות וביניהן גם חטיבת הצנחנים. בכיר בצה"ל התבטא השבוע כי עבודת המטה מוטמעת לרוחב הצבא כולו. "בגזרות נפיצות כמו הדרום, המפקדים התבקשו לעשות שימוש באש בצורה מושכלת. כשהם ביקשו הסברים אמרו שיבינו לבד. מלחמה היא הוצאה גדולה כיום עבור צה"ל. זו הסיבה שיש השקעה גדולה בפעילות מודיעינית מסכלת. זה עולה הרבה פחות".

בתשלום לחיילים החרדיים משתתפים גם משרד הכלכלה, משרד הביטחון וגופים נוספים, שתומכים בשירות חרדים בצה"ל, מה שאומר שהחייל החרדי חסכוני יותר לתקציב צה"ל. גם המדינה מעוניינת בגיוס החרדים. בכיר בצה"ל ששוחח עימי השבוע דיבר בגלוי: "במשרד האוצר אמרו לנו שגם אם החיייל החרדי עולה כמו החייל הרגיל, עדיין משתלם למדינה להשקיע בו. מהשירות הצבאי לא חוזרים לכולל. משתלבים במעגל העבודה. בתוך שנה עד שנתיים מחזיר העובד החרדי למדינה את כל ההשקעה בו".

"מהצבא לא חוזרים לכולל". (אילוסטרציה: מנדי הכטמן-פלאש 90)

זה נשמע שבמשרד האוצר אומרים לצה"ל שאם הוא רוצה הגדלת תקציב, או שמירה על מסגרת התקציב הקיימת ללא קיצוץ, שיגייס יותר חרדים?
"זה משמעות הדברים. הם לא נאמרים כך, גם לא ברמז. אבל הנתונים מדברים בעד עצמם".

החיילים הראשונים שיתגייסו לשירות של 32 חודשים – ארבעה חודשים פחות מכפי שהיה נהוג עד כה – צפויים 'לעלות על מדים' בימים הקרובים. כדי לשמור על כשירות היחידות, יגייס צה"ל מאות לוחמים בתשלום למשך כמה חודשים. בין היתר, מתכננים בצבא להשאיר כ-700 חיילים במתכונת שירות נוספת בתשלום, בין היתר ביחידות שבהן ישנן הכשרות ארוכות ובמערכים טכנולוגיים ייחודיים. תא"ל מירב קירשנר שתדרכה השבוע את התקשורת, אמרה: "השארת חיילים בשירות נוסף בתשלום תהיה במשורה בלבד – מאות בודדות של משרתים".

בנוסף, מתכוונים בצבא לשנות את הפרופיל הקובע את שיבוצם של חיילים לחלק מהיחידות כמו מערך ההגנה האווירית, יחידות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, גדודי המעברים של המשטרה הצבאית וכן משמר הגבול. בפועל, ליחידות אלו ישובצו חיילים בעלי פרופיל עורפי – 64 – אך כאלו שיכולים, לפי חיל הרפואה, לעמוד במשימות שיחידות אלו יבצעו.

שתי תוכניות נוספות ייצאו לפועל גם כן כחלק מההכנה לקראת קיצור שירות הגברים: ביטול ההכנה לקצונה, וצמצום שליחת חיילים וחיילות ליחידות מחוץ לשורות הצבא, כמו המשטרה, המוסד, השב"כ, ושירות בתי הסוהר.

כל ההכנות הללו נעשות במקביל להבנה שצה"ל הולך להיות מורכב מהרבה חיילים שומרי מצוות, בין אם ירצה בין אם לא. בתדרוך הכתבים השבוע של תא"ל קירשנר נחשפו הנתונים הבאים: בשנים הקרובות יגדל וילך המחסור בחיילי חובה משרתים. בשנתיים הקרובות יהיו חסרים 2000 חיילים, בעוד 4 שנים יהיו חסרים 4000 חיילים וכך הלאה.

נתון נוסף: 32% מתלמידי כיתות א' בשנת הלימודים תשע"ו הם חרדים. המשמעות היא שבעוד 15 שנה 50% מהמועמדים לשירות בטחון בצה"ל יהיו בני המגזר החרדי.

בצה"ל מצאו פתרון למחסור בחיילים ולגידול הצפוי במספרם בעוד 15 שנה. היערכות לגיוס חרדים והרחבת שילוב החרדים בצה"ל שתהיה תשתית מוכנה בהגיע העת, עוד 15 שנה, לפתח עוד יעדים, עוד מסלולים, ובלבד שכל צרכי החייל החרדי יהיו לו. זו הסיבה שביחידות שכיום אין בהן חרדים בכלל, בחלקן גם אין שומרי מצוות, עברו לשימוש בבשר 'חלק' בהכשרים של הרב רובין, בד"צ בית יוסף ושחיטת חב"ד.

במקביל לכל זה, מדור שילוב חרדים בצה"ל יורחב ויהיה 'ענף'. המשמעות: אם עד עכשיו בראש המדור עמד רב סרן, כאשר מדובר בענף יעמוד בראשו סגן אלוף. גם הסמכויות והפעילויות שונות ומורחבות יותר.

כמו כן, בדובר צה"ל ניתנת התייחסות ספציפית לתקשורת החרדית, ואף הוקצה חייל חרדי, אליעזר פלדשטיין, שיהיה בקשר עם כלי התקשורת החרדיים מטעם דובר צה"ל ויתדרך אותם. פלדשטיין, חרוץ ואמביציוזי, חולל מהפך בתחום הסיקור של צה"ל בכלי התקשורת החרדיים, פתח לסיקור בתקשורת החרדית יחידות שבעבר לא ניתנה אליהן גישה, וזו כך נראה, רק ההתחלה.

נתון מעניין נוסף שיש בצה"ל הוא אחוז ההשתמטות החרדית מול החילונית. על פי נתוני צה"ל, אחוז המשתמטים החילוני גדול יותר מזה החרדי.

כלל היחידות עברו לשימוש בשר 'חלק'. (אילוסטרציה: יעקב נחומי-פלאש 90)

ניצחון האדמו"רים?

ביום שני השבוע במדור בני הישיבות בלשכת הגיוס תל השומר התייצבו כ-300 תלמידי ישיבות ויז'ניץ, גור וסלונים לצו ראשון. הקרדיט לסיכום חולק בנדיבות בין הרב חיים קאופמן, יו"ר ועד הישיבות , וח"כ יעקב ליצמן – מי שעל פי הפרסום ניהל את המגעים מטעם האדמו"רים מול שלטונות צה"ל. במדור שילוב חרדים בצה"ל קראו את הידיעה בעונג רב.

מה שלא נאמר בידיעה הוא שבאותו יום, לראשונה בתולדות צה"ל, כל החיילות המשרתות בלשכת הגיוס קיבלו יום חופש על חשבון צה"ל.

נשמע אולי מרשים, יש מי שיגידו כי זהו ניצחון האדמו"רים, אך האמת היא שזה עוד צעד שעושה צה"ל כדי לקרב את בני הציבור החרדי לשרת בו. במהלך היום הזה הוכיח צה"ל לתלמידי הישיבות החסידיות כי ניתן לשרת וגם להישאר חרדי לחלוטין. חלק מהמתייצבים שמעו בשיחות האישיות על המקצועות שצה"ל מלמד את החיילים, "דבר שלאחר השירות יאפשר להם להתפרנס בכבוד", כפי שנאמר לאותם מתייצבים.

האמת היא שהקרדיט ליום ההתייצבות לחרדים בלבד צריך להתחלק בין חברי הכנסת ליצמן, פרוש וגפני שקיימו, כל אחד בנפרד, פגישות ארוכות עם תא"ל קירשנר. ליצמן היה הדומיננטי בין חברי הכנסת. כדי להבטיח שכל דרישות האדמו"רים ימולאו, הוא נפגש לפני שבועיים עם תא"ל קירשנר בגלילות הסמוכה להרצליה, שם שהתה ללימודים. פגישה אחרת התקיימה במחנה צריפין, שם שהתה במסגרת תפקידה. והיתה גם פגישה נוספת. בכל אחת מהפגישות ציין ליצמן דרישה נוספת של האדמו"רים. לקירשנר זה היה קשה. "למה צריכים משגיחים חרדיים להתייצב איתם?" שאלה. כששמעה שהמשגיחים יהיו בכל הקומות של לשכת הגיוס – נדהמה. גורם יודע דבר סיפר כי ליצמן עמל בפרך להסביר ולנמק כל אחת מהדרישות. "הוא לא אמר לה 'זאת הדרישה של האדמו"רים', אלא הבהיר את החששות והדאגה של האדמו"רים. קירשנר ובכירי צה"ל השתכנעו.

ולצד זאת היה זה צעד נוסף שעשה צה"ל לקראת החיילים מבני הציבור החרדי שעל פי הערכותיו יגיעו אליו בשנים הקרובות ועלינו להיערך איך להיאבק נגד המגמות הפסולות.

"זאת הדרישה של האדמו"רים". (אילוסטרציה: יונתן זינדל-פלאש 90)

הצד השלישי של חמאס

צה"ל משקיע רבות בפעילות מודיעינית בדרום, כפי שנחשף כאן לפני שבועיים. מה שהותר השבוע לפרסום הוא שזה כולל גם העברת מידע שהחמאס והרשות הפלסטינית שנמצאים בעימות זה עם זה, מיחסים לעצמם. קצין בכיר בצה"ל אמר לי השבוע: "בסופו של דבר לישראל אין אמון בחמאס. האינטרס של צה"ל הוא להקשות על שלטון החמאס, כך שהוא יהיה עסוק בעזה מחד גיסא, ומאידך גיסא לאלץ אותם להגיע למצב שבו יעדיפו ראשי חמאס עזה להיות בהסדר עם ישראל כדי שלא תתקוף. על חמאס-עזה להתמודד עם הרשות הפלסטינית, עם דעאש, עם איראן, עם ארגונים איסלמיים קטנים ועוד. ככל שהלחץ על החמאס גדול יותר, כך ההסדר עם ישראל יחזיק מעמד יותר טוב. נכון להיום האינטרס הזה הוא שדוחף את החמאס בעזה להימנע מכל פגיעה בישראל. במקביל יש שיתוף פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית, עימה יש הסכם הדדי".

לצד זאת, במסגרת השיחות דרך צד שלישי, פנתה ישראל לפני חודש לחמאס, באמצעות מתווך אירופי, כדי לדון בהחזרת גופות חיילי צה"ל המוחזקות בעזה. חמאס, כך דווח, הודיע למתווך האירופי כי אין כוונה לפתוח במשא ומתן כל עוד ישראל אינה משחררת את האסירים משוחררי עסקת שליט, שחזרו ונעצרו.

"האינטרס דוחף את חמאס להימנע מכל פגיעה בישראל". 
(אילוסטרציה: עבד רחים ח'טיב-פלאש 90)

עין לדרום צופיה

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, הצטרף השבוע להאשמות הישראליות הפומביות בדבר סיוע שמעניקים פעילים בזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה לאנשי ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), הנלחמים נגד כוחות הביטחון המצריים בסיני.

"יש שיתוף פעולה בין גורמים בחמאס בעזה לבין דאעש בסיני", אמר יעלון. "ברצועה חמאס נלחם בשלוחות של דאעש, אבל מצד שני הוא משתף פעולה עם דאעש בסיני במטרה לפגוע במצרים. אלה עובדות שידועות לנו והן גם באו לידי ביטוי בפיגועים הרצחניים שהיו בסיני בשבוע שעבר".

במתקפת הטרור של שלוחת דאעש – "מחוז סיני"- בצפון חצי האי לפני שבוע, נהרגו עשרות אנשי כוחות ביטחון מצריים. על פי הודעה רשמית של צבא מצרים, נהרגו 23 חיילים ועשרות רבות של אנשי דאעש. מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב מרדכי, טען לאחר המתקפה כי פעילים בכירים בזרוע הצבאית של חמאס בדרום הרצועה סייעו לאשפוז פעילי דאעש שנפצעו בבתי חולים בעזה.

ישראל אינה המטרה העיקרית של ארגוני הטרור בסיני, מעריך הפרשן הצבאי של 'הארץ', עמוס הראל, אבל המתקפה המפתיעה נגד כוחות הביטחון המצריים במרחק קצר יחסית מן הגבול הישראלי – כמו גם ירי 3 רקטות ימים אחדים קודם לכן – סיפקו תזכורת לסיכון האפשרי הנשקף מחצי האי. אנשי דאעש עמדו מאחורי סדרת פיגועים בשטח ישראל (בהם הפיגוע בעין נטפים בקיץ 2011 וניסיון פיגוע שאפתני באזור כרם שלום כעבור שנה), כמו גם כעשרה מקרים של ירי רקטות, חלקן לאזור אילת. בהנחה שלא מצרים ולא ישראל ידעו מראש על מתקפת הטרור לפני שבועיים, ניכר כאן גם פער מודיעיני. לישראל חסר עדיין מידע על הארגונים הסלפיים, אויב חדש יחסית בהשוואה לחמאס, לחיזבללה או לצבא הסורי שעליהם נאסף מודיעין במשך שנים ארוכות.

האיום של דאעש בגבול מצרים שונה מהנסיבות בגבול סוריה. בצפון, אנשי דאעש כמעט ואינם מגיעים לאזור הגבול, הנשלט בידי ארגוני מורדים סוניים מתונים יותר. מנגד, לשלטון המרכזי בסוריה לא נותרה שום שליטה באזור הגבול עם ישראל וממילא אין לו תמריץ לסלק משם את המורדים. בדרום, מעמדו של המשטר המצרי חזק לאין שיעור, אבל פעילי דאעש קרובים יותר לגבול ישראל והמאמץ המצרי נגדם, חרף ההצהרות הנחושות, אינו מסתיים בהכרעה.

בהשוואה לצפון, חופש הפעולה של ישראל להגיב על תקיפות נגדה בדרום – מוגבל ביותר. מצרים היא כיום בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל באזור. אם ישראל תגיב על ירי הרקטות של דאעש מסיני, תהיה זו הפרה של הריבונות המצרית. לכן, לפחות כל עוד אין נפגעים מהרקטות, ישראל מעדיפה להבליג.

"ישראל מעדיפה להבליג". מתיחות מעברו המצרי של הגבול 
(אילוסטרציה: עבד רחים ח'טיב-פלאש 90)

האירועים האחרונים בסיני המחישו את מידת הסיבוך של המצב בזירה הדרומית, שבה פועלים שחקנים מרובים בעלי מטרות סותרות, שחלקן סמוי מן העין. זוהי משוואה בחמישה נעלמים לפחות. בסיני, דאעש יורה וישראל שותקת כדי לא להסתכסך עם מצרים. בעזה, ארגונים סלפיים שחלקם קשורים בעקיפין לדאעש משגרים מדי פעם רקטות. ישראל אמנם מאשימה את חמאס השולט ברצועה באחריות לכך, אך עדיין מגיבה באופן מינורי, מתוך מחשבה שחמאס אינו רוצה כעת בעימות ישיר עמה ומוטב לדרבן אותו לרסן בעצמו את הפלגים הקיצוניים יותר. אבל בה בעת, ישראל מאשימה את חמאס בסיוע לדאעש בסיני ומפרסמת מידע מודיעיני על טיב הקשרים בין שני הארגונים, במה שנראה כניסיון להבאיש את ריחו של חמאס מול המצרים.

מה ישראל מבקשת להשיג בכך? ספק אם ממשלת נתניהו, שנכוותה בעצמה במלחמה בעזה שפרצה היום לפני שנה, מעוניינת באמת להצית מלחמה בין מצרים לחמאס על רקע מתקפת הטרור של דאעש בסיני. למהלך הישראלי עשויות להיות מטרות אחרות. ייתכן שראש הממשלה ושר הביטחון חושבים שלחץ מצרי נוסף יחזיר את חמאס לתלם וירסן גם את הירי הפזור של רקטות מהרצועה לישראל. וייתכן גם שהמידע התפרסם על רקע הקרע המעמיק והולך בין הזרוע הצבאית והמדינית של חמאס. מאז המלחמה, מוחמד דף ואנשיו אינם מוכנים לקבל את מרותם של איסמעיל הנייה ובכירי הדרג הפוליטי. הטענות הישראליות עשויות להעיד על ניסיון להניע את הנייה לפעולה. אולי, אם יצמח בעל בית אמיתי ברצועה, נשאר עדיין שמץ סיכוי להכניס מעט סדר במצב המסוכן השורר בה מאז המלחמה.