בימים אלה פרסם הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט את המסמך "אסטרטגיית צה"ל" המגדיר את תורת הביטחון המעודכנת של צה"ל. בעקבות זאת מציג ארכיון המדינה את התכנית שגיבש ראש הממשלה ושר הביטחון בן-גוריון עם תום מלחמת העצמאות ובעת שנחתמו הסכמי שביתת הנשק עם מדינות ערב.
בן-גוריון ביקש להתוות לצה"ל את ארגונו ואת דרך פעילותו בימים שבהם כבר תמה המלחמה – אך יש להיערך לקראת מלחמה נוספת אם תבוא ובה בעת להתמודד עם קליטת העלייה ההמונית, בניית הארץ וההתיישבות.
ב-19 ביוני 1949 רשם ביומנו: "החלטתי בלבי להסתלק מאחרי הצהריים מכל עבודה, עד שאברר לעצמי מה הכרחי ומה אפשרי, ואגיש הצעה לממשלה". ב-12 ביולי הגיש בן-גוריון לחברי הממשלה מכתב בו הדגיש את הצורך בבניית התעשייה, החקלאות, הספנות והתחבורה האווירית והיבשתית. צרכים אלה מחייבים "קימוצים אכזריים בתקציב הצבאי". אך עם זאת יש להשאיר מינימום שיספיק "לבל עורר יצר הרע בקרב שכנינו להתנפל עלינו". בהמשך פירט בן-גוריון את היקף הכוחות המינימלי.
הממשלה דנה במכתב ב-12 וב-15 ביולי. בישיבה השנייה אושרה תכנית הראורגניזציה של צה"ל לפי הצעתו של בן-גוריון.
קרא עוד:
[postim]
מכתבו של בן-גוריון לחברי הממשלה התפרסם בכרך ההנצחה לראש הממשלה דוד בן-גוריון שיצא מטעם ארכיון המדינה. כבר אז היתה קיימת ההבנה כי תקציב הביטחון אינו בלתי מוגבל וכי כל השקעה צבאית תבוא על חשבון תחומים אחרים שייפגעו תקציבית.
"ביטחוננו לא ייכון על צבא בלבד – גם אילו יכולנו לכלכל צבא גדול. יישובי ספר [ה]מוכשרים לעמוד זמן בלתי מסוים נגד האויב ולעכב את חדירתו ארצה הם תנאי בני גד ובני ראובן לביטחוננו…
"עלינו להשתחרר מהתלות בחוץ לארץ לגבי זיוננו. לא הכל נוכל לייצר בעצמנו, כגון מטוסים, אניות, תותחים, מכונות ירייה כבדות, אבל אין שום מניעה שבעצמנו נייצר כל חומר הנפץ וההדף, כל הנשק הקל – רובים, מרגמות, מכונות ירייה קלות, מקלעים, תת מקלעים, סירות מלחמתיות ממינים שונים, רקטות מכל המינים (אחד ממיני הנשק החשובים ביותר בעתיד)…
"המצב הכלכלי של המדינה והצרכים הגדולים והגדלים של קליטת העלייה, שיכון, התיישבות, שירותי חינוך, בריאות וכו' – מחייבים קימוצים אכזריים בתקציב הצבאי, אולם הגבול לקימוצים הוא המינימום הדרוש: (1) לבל עורר יצר הרע בקרב שכנינו להתנפל עלינו; (2) לבלום כל התקפה, אם תבוא למרות הכל, ולתת לנו שהות לגייס כל כוחנו האפשרי…
בהמשך מפרט בן גוריון את הנתונים המדוייקים ואת המספרים, או ליתר דיוק האותיות, של תקציבי הצבא. כך למשל: "השלב הראשון יתחיל לאחר שהצבא יעמוד על ל"ח אלף… התקציב הדרוש בשלב א הוא בערך ג מיליון לחודש… אין סכומים אלה כוללים הציוד שיש לרכוש מיד בתחומי כ"ה מיליון דולר…
משמאל לימין: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל יגאל ידין והמזכיר הצבאי נחמיה
ארגוב (צילום: ארכיון המדינה)
לפחות הוא ידע לשון חז"לים