שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת: המונים בהלוויית הורי משפחת הנקין הי"ד • תיעוד כואב

קהל האלפים פרץ בבכי כואב כאשר נשמע ה'קדיש' מפי הבן ה"גדול", מתן הילל, על הוריו שנרצחו אל מול עיניו • הנשיא ריבלין גילה בהלוויה כי לאחר רציחתו של דני גונן הי"ד בפיגוע הירי סמוך לדולב, שלחה הגב' נעמה הנקין הי"ד, מכתב לנשיא, בו הביעה את דאגתה מהתרופפות שליטת ישראל ביו"ש

המונים ממזועזעי הטבח בבני משפחת הנקין, בראשות מכרי וידידי המשפחה, צעדו היום בהלוויה קשה וכאובה, אחר מיטתם של ההורים איתן ונעמה הנקין הי"ד, שנרצחו בפיגוע הירי אמש בידי בני עוולה בסמוך ליישוב יצהר בסביבות השעה 21:00 בלילה.

בהלוויה נכחו נשיא המדינה, שרים, ח"כים ואישי ציבור רבים. נשיא המדינה מר ראובן ריבלין נשא דברים בהלוויה, ואמר כי אף ש"אין מספידין במועד" אבל אי אפשר לעמוד ולשתוק, אל מול אבא ואמא, נאהבים ונעימים, שיד מרצחים אכזרית גזלה אותם מילדיהם.

הנשיא ריבלין סיפר כי כמו רבים בעם ישראל, למד על אישיות הנופלים מאוחר מידי. "הרב איתם, איתם. הבוקר הראו לי חלק מהיבול התורני הרב שחיברת בשנות חייך הצעירות. מה נאמר? שאיבדנו תלמיד חכם, ונצר למשפחת ענקים, איש רוח שהיה גם איש מעשה, או שפשוט איבדנו אבא אוהב ואהוב. ריבלין הזכיר כי האם, הי"ד, בחרת לשבץ בקישוט הסוכה שהכינה השנה, את דברי המדרש-רבה: "יקושרו כולם, באגודה אחת, והן מכפרין, אלו על אלו".

קרא עוד:
[postim]

עוד גילה הנשיא כי לפני מספר חודשים בעקבות רציחתו של דני גונן השם יקום דמו, כתבה לו הגב' הנקין מכתב, מ"אזרחית שאכפת לה", כך חתמה, "השבתי לך שהארץ כולה שלנו היא, ובריבונותו אחריותנו לביטחוננו ולביטחון אזרחנו. הבטחתי שאמשיך לחבק את נפגעי הטרור ולבקר בכל בית בו כבה האור לנצח" אמר הנשיא ריבלין, והוסיף בדמע, "לא חשבתי, לא העליתי בדעתי, שבביתך יכבה האור.."

בתום מסע הלוויה והקבורה, אמר מתן הילל, בנם ה"גדול" של משפחת הנקין הי"ד, קדיש על הוריו שנרצחו כמה שעות קודם לכן אל מול עיניו. הקהל הגדול שהשתתף בהלוויה געה בבכי תמרורים למשמע הקדיש מפיו של ילד כה צעיר והוא רק בן תשע. בני הזוג הותירו אחריהם ארבעה יתומים רכים, מתן הילל, ניצן יצחק, אתנטע אליעזר, ואיתמר התינוק הרך.

השם יקום דמם.

צילומים: יונתן זינדל – פלאש 90
.

.

.

.

.לווית הזוג הנקין

הכתבות המעניינות ביותר

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו