קבוצת מפקדים המייעצת לארגון נפגעי הטרור "אלמגור" קוראת לציבור שנתקל בסכינאים לא לקחת סיכון ולחסל אותם במקום לנסות ללוכדם .
באלמגור מדגישים שזו לא קריאה לנקם, "זו המלצה מצילת חיים". בהודעת אלמגור נאמר עוד: " אנו מזהירים את הציבור שאין להתייחס לפציעת המחבל כסיום אירוע עד לנטרולו המוחלט" ומביאים לראיה את סיפור לוחם הימ"מ צ'רלי שלוש שנהרג בשלהי האינתיפאדה הראשונה על ידי סכינאי פלסטיני למרות שלוחם הימ"מ ירה בו בברך. הפלסטיני שלף סכין נוספת מוחבאת ודקרו למוות.
הקצינים מסכמים את הודעתם בשני דגשים: "א. מי שבא עם כוונה לרצוח עם סכין מהווה סיכון עד חיסולו. ב. פציעה לא מהווה ראיה לחוסר יכולת לפעול-רק ניטרולו המוחלט של המחבל".
קרא עוד:
[postim]
בבוקר יום א', ב' חשון תשנ"א (21 באוקטובר 1990), התעורר צ'רלי שלוש בבית חמיו, בשכונת בקעה בירושלים, לשמע צעקות מהרחוב. מחבל חמוש בסכין דקר חיילת, המשיך במסע הטבח ורצח את אלי אלטרץ, בן יחיד לניצול אושויץ. התמונה שנגלתה לעיני שלוש היתה מחבל ערבי שרץ עם סכין בידו ואנשים צועקים. הוא קרא לו לעצור ומשלא עצר, ירה בו צ'רלי על מנת לפצוע אותו ופגע בו בברכו, אך המחבל הפצוע הפתיעו והצליח לדקור את שלוש-לוחם הימ"מ המאומן מאד- למוות. יש עדות נוספת שהמחבל זרק את הסכין מידיו כדי ששלוש לא יחסלו ואחר שלף סכין נוספת ומוחבאת ודקר את שלוש למוות.
באלמגור מגישים את המסקנה: מי שבא עם כוונה לרצוח עם סכין מהווה סיכון עד חיסולו. פציעה לא מהווה ראיה לחוסר יכולת לפעול, רק ניטרול מוחלט.
(אילוסטרציה: יוסי זמיר – פלאש 90)
מפחיד עד כמה כוחות הביטחון חוששים להרוג את המחבלים הארורים. מחדירים לכוחות הביטחון חשש בלתי מובן מלהרוג את המחבלים.