רשות הטבע והגנים מתכוונת לכרות כמה מאות עצי אקליפטוס מתוך כעשרים אלף עצי האקליפטוס הצומחים בגן לאומי נחל אלכסנדר. השטח שבו תיעשה הכריתה הוא מחוץ לאזור שבו המבקרים מבלים בדרך כלל. פעולת הכריתה תיעשה לאחר מחשבה רבה ובכוונה להשיב לטבע ולמורשת ישראל נופי כורכר וחולות שכמעט נכחדו.
רכסי הכורכר של מישור החוף וקרקעות החמרה והחולות הנודדים מקיימים עולם חי וצומח עשיר, הכולל מינים אנדמיים, כלומר מינים שבטבע מתקיימים רק במישור החוף של ישראל ולא בשום מקום אחר בעולם. הרשות פועלת לשמר נוף זה לדורות.
אקליפטוס שגדל במקום מתאים ואינו פוגע בערכי טבע נדירים הוא עץ יער ונוף נפלא, אלא שהוא "מין מעצב סביבה": העלים שלו מכילים חומרים המדכאים צמחים אחרים, ובעזרתם הוא דוחק הצדה צמחייה מקומית. לכן באתרי טבע חשובים רשות הטבע והגנים פועלת לצמצום השפעת האקליפטוס כדי לסייע לצומח הטבעי להתקיים.
כך נראית חורשה צפופה ומנוונתעצי האקליפטוס בחולות הגן הלאומי נחל אלכסנדר ניטעו באמצע שנות ה-60, כשהערך האקולוגי של נופי מישור החוף לא היה ידוע. הנטיעות נעשו בעיקר כדי לעצור את נדידת החולות ולייער את הארץ וכך, על בסיס אי-ידיעה, התכסו חולות נחל אלכסנדר באקליפטוסים.
מתוך כ-20,000 עצי אקליפטוס שצומחים בגן לאומי נחל אלכסנדר ייכרתו רק כ-400 והם יאפשרו לעצי הבר – חרוב ואלה ארץ ישראלית – ולצמחייה הטבעית להתאושש. אם יהיה צורך יינטעו עצי בר במקום האקליפטוסים.
מחקרים שנעשו בעבר הוכיחו שסילוק עצי אקליפטוס משפיע לטובה על הטבע המקומי. עם זאת, רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב עורכות בגן לאומי נחל אלכסנדר מחקר מדעי שבודק את השפעות כריתת העצים על החי והצומח בסביבה החולית.
עץ חרוב מדוכא, מתחת לאקליפטוסיםהדבוראים (מגדלי הדבורים) טוענים שכריתת האקליפטוסים תפחית את כמות הצוף בשטח, אך ברשות הטבע והגנים טוענים כי זו טענה חסרת שחר: כוורת ממוצעת זקוקה לשלושה עד ארבעה עצי אקליפטוס לייצור דבש. הכריתה תדלל פחות מחצי אחוז מכלל העצים ובשטח יישארו כ-20,000 עצים לייצור דבש.
ויש גם עניין בטיחותי, ענפים כבדים של העץ ואף עצים שלמים במצב ירוד עשויים לקרוס ולסכן אנשים שחוסים תחתם, לכן לכריתת עצי אקליפטוס יש גם סיבה בטיחותית, והיבט זה הוא חלק מפרויקט השבת נופי יער הפארק לקדמותם.
תמונה אופיינית ל"בריאות" החורשה(צילומים: עמי לזר – מנהל מרחב שרון ברשות הטבע והגנים)
