הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר התכנסה לדיון בעקבות פניות רבות של אזרחים שהתלוננו על תאגידי המים ועל חשבונות מנופחים. תלונות רבות הצביעו על כך שאזרחים רבים הזכאים להנחה אינם מקבלים אותה בפועל.
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "הגיע הזמן להקים ועדת חריגים כדי לעזור למתלוננים שלא יכולים לעמוד בתשלום המים. כנראה שברגע שעוברים לתאגיד נוצרת נזילה והחשבון עולה ב-40%. לכך יש להוסיף את העלות הגבוהה של עורכי הדין שאזרחים נאלצים לשלם להם כדי להתמודד עם התאגידים. מטרת החוק הייתה להבטיח רמת שירות ואמינות אחרי שהעיריות הזניחו את הנושא אבל בפועל התוצאה שונה.
ח"כ איציק שמולי גילה כי זהו אחד משלושת הנושאים שמתקבלים עליו הכי הרבה פניות מהציבור. "המחיר הוא שערורייה בפני עצמה, תסתכלו על השירות של התאגידים. הוא אטום ואין לו שום רגישות כלפי הצרכנים. זה שיכלו לתת הטבות של 70 מיליון ₪ ונצלו מיזה רק 20, זו בושה גדולה. התאגידים צריכים לעמוד במכסות גבייה והמדיניות הזו שמי שלא משלם את החשבון מיד רצים לנתק לו זה אומר משהו על מי שמנהל את העסק. כל מנהל תאגיד הוא שריף מקומי" תקף שמולי.
קרא עוד:
[postim]
רזיאל ארחק, יו"ר איגוד תאגידי המים בישראל, שאל: "אם תסגרו את תחנות הדלק מחיר הדלק ירד? לא! אז זה בדיוק אותו דבר עם תאגידי המים". לטענתו, מחירי המים עלו בין היתר בגלל סבסוד החקלאות.
רעיה עדיני, רפרנטית מים במשרד האוצר, אמרה כי המנגנון של ההנחות לא מנוצל מכמה סיבות. זה גם בגלל המבנה של ההנחה שהרבה זכאים לא מנצלים את מלוא ההנחה. "אנחנו מתנגדים להקמת ועדת חריגים, כי כל הנחה שניתנת מתגלגלת על שאר אזרחי מדינת ישראל".
עומר ורדי, מהרשות הממשלתית למים וביוב: יש הסדרה שמקודמת בימים אלו ממש. הרשות שמה לה למטרה עיקרית לשפר את נושא הגביה. אנחנו קובעים כללים שתהיה אחידות ומידתיות, עד תחילת 2016 נסיים את הכללים, שיהיו אחידים על כל התאגידים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. ההליך של ניתוק צרכן הוא "שבעה מדורי גהינום" שצריך לעבור לפני שמנתקים צרכן מהמים. הליך הניתוק היום למעשה כמעט ולא קיים.
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר אמר בסיכום הדיון כי הוועדה תפעל להקמת ועדת חריגים לקבלת ההנחות.
(אילוסטרציה: גילי יערי – פלאש 90)
