לנוכח ההתרחבות העצומה שחלה בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט בישראל ובעולם כולו ולאור הצורך בהתמודדות עם הכלכלה המשתנה, פרסמה היום רשות המסים חוזר המסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר (תאגיד שאינו תושב ישראל) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל כחייבות במס בישראל.
על פי המצב החוקי הקיים, הכנסות תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה אם הן הופקו בישראל. במידה והתאגיד הזר הינו תושב מדינה עימה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע פיזי העומד לרשות המיזם או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.
לאור השינויים שחלו בכלכלה ה"מסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית" מבהיר החוזר כי מוסד קבע יכול ויתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר במקום עסקים קבוע בישראל היא בעיקרה באמצעות האינטרנט ומתקיימים תנאים נוספים כגון: נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של התאגיד הזר, השירות המסופק באינטרנט על ידי התאגיד הזר מותאם ללקוחות ישראלים (שפה, סגנון, מטבע וכו').
מבחינת החיוב במס ערך מוסף קובע החוזר כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך לדוגמא, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים והמסתייע בפעילותו בישראל בנציג ישראלי המבצעים פעולות עסקיות בשמו של התאגיד הזר, יהיה חייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחייבו במע"מ.
בנוסף, בימים אלו מקדמת רשות המסים תזכיר חוק הקובע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי או המפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי לתושב ישראל שאינו עוסק במהלך עסקו או למלכ"ר או למוסד כספי במהלך פעילותו, ירשם תושב החוץ במרשם מיוחד וישלם מע"מ בגין עסקאותיו כאמור.
