מול הסכנות המאיימות על העם היהודי, יש צורך בגיוס כללי גורף, ללא משתמטים וללא מתחמקים. יש את הסכנות הגשמיות, כאשר כולם שומעים את 'צחצוח החרבות' באזור כולו, החל מאיראן המתגרענת ועד לשלוחותיה בעזה, בסוריה ובלבנון, המתחמשים בנשק אימתני, היכול לגרום חלילה להרס וחורבן.
אבל הסכנה הגדולה יותר המרחפת על ראשו של העם היהודי היא סכנה רוחנית של ממש. מעבר לים, בתפוצות ישראל השונות, מכלה ההתבוללות כל חלקה. יש מדינות בהן מגיעים אחוזי ההתבוללות ונישואי התערובת לממדים מבהילים, כאשר קהילות שלמות נכחדות מקרב העם היהודי.
גם בארץ הקודש, שם במשך שנים רבות מנעו הנתונים הדמוגרפיים את סכנת ההתבוללות, גואה המגיפה בשל התערותם של מאות אלפי נכרים בקרב הציבור הישראלי. החברה הישראלית אובדת דרך. היא סובלת מאבדן ערכים, מאמונה בצדקת דרכה, בזכותה הקיומית, ובשל כך היא מצויה בסכנת התפוררות פנימית. יותר מאשר מאיימים אויביה מבחוץ על קיומה, מאיימים עליה אויביה מבית, אלו המערערים את יסודות קיומה ואת שורשיה.
עם ישראל מצוי בסכנה, ובשעת סכנה – יש להתגייס כאיש אחד כדי לעמוד בפרץ. ההצלה של העם היהודי, טמונה אך ורק בשיבה אל השורשים. בחיזוק בדקי האמונה, בהגברת לימוד התורה וקיום המצוות. בדביקות בלתי מתפשרת מערכי הנצח.
כל מי שנותר בעת שכזו מבחוץ, הוא משתמט מההגנה על העם היהודי. ההשתמטות הזו, מהווה סכנה של ממש ללכידות האומה ולקיומה. עולם התורה, לומדיה ועמליה, אשר שב בימים אלו לפקוד את היכלי התורה ובתי המדרש, הוא חוד החנית במלחמת הקיום היהודית. הוא זה שמבטיח את הקיום היהודי הנצחי. כל מי שנותר מבחוץ ואינו מצטרף להיכלי התורה או לכל הפחות לשירות חלקי בשיעורי תורה, בקיום מצוות, בשמירת ערכי היהדות, מהווה סכנה לאומה כולה.
בימים אלו, כאשר רחוקי הדרך, נעדרי הערכים, מקימים שוב את 'מאהל הפראיירים' בירושלים, ומוחים נגד 'ההשתמטות החרדית', צריך לומר את הדברים בנחרצות: המשתמטים האמיתיים הם אלו המצויים באותו מאהל. הם המשתמטים מנשיאה בנטל הבטחת קיומו של העם היהודי. הם אלו המשתמטים מנשיאת לפיד הדורות מאז ימי האבות, דרך קבלת התורה ועד ימינו אלו. הם המסכנים את קיום האומה בכריתת הענף שעליו כולם יושבים.
כל מי שאינו נושא בנטל קיום התורה, הדביקות במצוותיה וחיזוק היכלי התורה, הוא המשתמט האמיתי הקודח חור בקרקעית ספינת היהדות ומהווה סכנה קיומית של ממש.
