"אני חושב שהבלגאן עשה את שלו", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן בראיון למגזין 'פורבס' בהתייחסות לסערה שעורר כאשר יצא בחריפות בכנס האיגוד הקרדיולוגי נגד מקדונלד'ס, "הסמל העולמי לג'אנק־פוד", כפי שהוא מכנה אותה. ליצמן נשאל מדוע בחר להדגיש את שם החברה וענה כי לא מדובר בצעד מכוון.
"כשהתחלתי בנושא של עלויות מזון ושתייה בבתי חולים, מה אמרתי? אמרתי שאני רוצה Cofix. אבל ברור שלא התכוונתי שאני רוצה את קופיקס, כי זה מוכרע במכרז. התכוונתי – כעין Cofix, במחיר של Cofix, חמישה שקלים. אותו דבר גם לגבי מקדונלד'ס – זה סמל של ג'אנק פוד. אני לא מכיר את כל החנויות, כי הרי מעולם לא אכלתי בהן, אבל שמעתי שיש עוד. אין לי משהו דווקא עם מקדונלד'ס, אבל איפה שאתה הולך בעולם, אתה רואה אותם. זה סמל עולמי".
לדבריו, הוא לא ציפה שזה יעשה כזה רעש. "כשדיברתי, לא התכוונתי. הנושא היה קרדיולוגיה. חזרתי אתמול מז'נבה, שם נפגשתי עם מזכ"לית ארגון הבריאות העולמי, ואני יודע שיש ועידה עולמית בעוד חודשיים בנושא סוכרת. עכשיו, סוכרת, לב – הכל זה דבר אחד. הם חושבים שאני מתכוון לנושא של שבת, אבל אם מחר יתפסו אותם על מס הכנסה, אז הם גם יגידו שזה בגלל שהם פתוחים בשבת? צריך להיות טיפה יותר רציני. ההשמנה היא מגפה", אמר לפורבס.
בכתבה של יובל הירשהורן מתואר כי בשנים האחרונות ניכר שמשרד הבריאות מבצע שלל פעילויות להעלאת רמת השקיפות בענף, והנגשה לציבור של נתונים על טיב המערכת. פעילות המשרד בנושא מתחלקת באופן גס לשניים: סקרי שביעות רצון רחבי היקף המודדים את איכות השירות בבתי החולים לדעת הציבור הרחב; ו-"התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים", שבוחנת באופן אמפירי את תפקוד בתי החולים מתוך המידע שנאגר ברשומותיהם של המוסדות עצמם.
לאחרונה התפרסמו תוצאות סקר שערך המשרד בקרב כ־10,000 איש, שהתאשפזו במחלקות הטיפול הנמרץ השונות ברחבי הארץ במהלך מספר חודשים ב־2015. הסקר בחן את שביעות הרצון שלהם משירותי הרפואה הדחופה בבתי החולים באופן כללי, וסוגיות שירותיות ספציפיות יותר, כמו טיפול צוות האחיות והרופאים, תהליך השחרור והתנאים הפיזיים במחלקה.
למה אתם עושים את זה בעצם? נשאל ליצמן. "אלף, שקיפות מביאה תחרות, ותחרות מביאה רק טוב", הוא עונה מיד. "בית, בית חולים צריך לדעת שאנחנו יודעים עליו הכל". אבל כשמדובר בסקרים, זה לא מידע שמגיע מבית החולים עצמו, אלא מרחשי הציבור. "אתה רוצה שאאמין בסקר שאומר שאני פופולרי, נכון? אז איך אני לא אאמין בסקר על בתי החולים?", הוא עונה בחיוך. "הכוונה היא שסקר עמדות, והיו כאן 10,000 אנשים, זה רציני. יש כאן מחלקה שלמה שעושה עבודה בנושא".
היום אתם מכסים את הרפואה הדחופה ואת בתי החולים פסיכיאטריים בסקרים כאלו. לאילו עוד תחומים תתרחבו? "אנחנו יוצאים בקרוב גם עם סקר על זיהומים, ומתכוונים לעשות על כל הדברים שמתקיימים בבתי החולים. נעשה בסוף מחלקה־מחלקה, את כולן". וכיצד התוצאות משפיעות על המדיניות של המשרד? "קודם כל, בהתאם לזה אנחנו משקיעים המון כסף. אנחנו יודעים שצריך לשפר, ואנחנו הולכים להשקיע 250 מיליון שקל רק על בנייה ושיפוצים של חדרי מיון. אנחנו הולכים להוסיף רופאים, אנחנו מרחיבים (תקנים) לעוד אחיות ויכול להיות שנביא מינהלן שתפקידו לבדוק כל חולה: למה הוא מחכה וכדומה, תקן מיוחד שכרגע לא קיים".
מלאכת הסקרים שמנהל המשרד נבדלת באופן מהותי מ"התוכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים". כבר משנת 2004 נערכת בדיקה איכותית של מערכת הבריאות בקהילה בישראל, ובהמלצת דו"ח ה־OECD על מערכות בריאות במדינות החברות בו משנת 2012, הורחבה הפעילות בשנת 2013 גם למדידה איכותית של בתי החולים. במסגרת עבודת מטה מעמיקה, הגדיר משרד הבריאות את המדדים לבחינת האיכות, כשנכון לדו"ח האחרון שפורסם (2015), מדובר ב־20 מדדים הבוחנים כ־10 תחומי רפואה.
גם בתחום ביטוחי הבריאות מתוכננות מספר רפורמות לטווח הזמן הקרוב. בתחום הסיעוד למשל, השר מוכן לשים את כל כובד משקלו הפוליטי על תוכניתו להקים מערך לביטוח סיעודי ממלכתי, והוא מתנגד אגב כך באופן ברור לרפורמה שמתכננת בתחום דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח באגף שוק ההון במשרד האוצר. לפי תוכניתה של סלינגר, קופות החולים תידרשנה להציג פוליסה אחידה של ביטוח סיעודי.
"אני מחכה לעשות את חוק הסיעוד הממלכתי, ויש לי הסכם קואליציוני, שלפיו זה אמור להתחיל ב־1 בינואר 2017. אני מתכוון לעמוד על זה על קוצו של יוד, עד כדי משבר קואליציוני, אם זה לא יבוצע. זה ההסכם, אני עומד מאחורי זה וזה חייב להיות", אומר השר.
"יש תוכנית שלמה שהגשנו לאוצר בזמנו. היום יש מצב שמישהו, אם אין לו מספיק כסף, אז יורדים לכיס של הילדים – למה? לדעתי, זה שוד. למה לוקחים כסף מהילדים, ההורים? את זה צריך לתקן. יש לי תוכנית. אני בעד להעלות חצי אחוז במס הבריאות רק למטרת סיעוד. זה הרבה יותר זול ממה שאנשים משלמים בפרטי. שם זה מאות שקלים". השר מעריך שהיוזמה שלו תעלה לציבור הרחב הרבה פחות, ותאפשר לכלל האוכלוסייה ליהנות מביטוח סיעודי. "מי שמרוויח 10,000 שקל, ייצא לו, נדמה לי, 60 שקל בחודש".