בפרק מבהיל מתוך דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום, נקבע כי "למעבדות לבריאות הציבור ולמעבדות הפרטיות בישראל אין יכולת לבדוק אם במוצר מזון כלשהו יש חיידקים ורכיבי מזון מסוימים שחלקם מסוכנים ואפילו מסרטנים".
לפי המבקר, בניגוד למדינות מערביות, משרד הבריאות מתיר מכירת מזון הנגוע בחיידקים מסוכנים כמו סלמונלה וקמפילובקטר. "ישנם רכיבים וחיידקים מסוכנים במזון שמעבדות בריאות הציבור אינן יכולות לבדוק אותם והמשרד לא נתן לכך מענה; למוצרי מזון מסוימים יש תקנים אך הם לא עודכנו, ולאחרים לא נקבע תקן כלל".
משרד מבקר המדינה בדק את תהליך הפיקוח על המזון שמבצעים משרדי הבריאות, החקלאות והרשויות המקומיות, וכן את פעילותן של חמש המעבדות לבריאות הציבור שמפעיל משרד הבריאות. לדברי המבקר, במבני המעבדות עצמן יש ליקויים פיזיים משמעותיים כמו מקררים בהם מאוחסנים וירוסים, ואין תוכנית לשיפור מצבם. כמו כן ישנה מצוקת כוח אדם במעבדות.
בבדיקות נמצאו ליקויים רבים במערך שאמור לפקח על המזון שמיוצר או מיובא לישראל ונצרך על ידי הציבור הרחב. כך למשל, קובע המבקר כי הרגולציה בתחום הפיקוח על מוצרי המזון ובדיקתו אינו יעילה: "הפיקוח נעשה בידי גורמים רבים ובשל כך יש ריבוי תקנות, צווים ודרישות של גורמי פיקוח שונים המגדילים את הוצאות יצרני המזון והיבואנים וגורמים להתייקרות המזון. המעבדות לבריאות הציבור של משרד הבריאות פועלות באופן מבוזר ולא יעיל, ללא מיצוי של המשאבים שלהן וללא ראייה מערכתית כוללת".
כמו כן מציין המבקר כי המעבדות פועלות גם ללא הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, וכן למשרד הבריאות אין תוכנית לחידוש המעבדות ולהצטיידותן והן סובלות ממחסור בכוח אדם מקצועי.
המבקר קובע כי מדובר בסכנה בריאותית. "המשרד לא מיפה את יכולת המעבדות לבדוק חומרים ורכיבים במזון העלולים להזיק לבריאות והוא אינו ערוך לבדקם ובכך קיימת סכנה לבריאות הציבור".
המבקר מתייחס גם לחיידק הקמפילובקטר. "על אף שבשנת 2013 אותרו בישראל כ-8,000 איש הנגועים בחיידק הגורם להרעלת מזון ולפגיעה בבריאות – לא בחן משרד הבריאות את הדרישות הקיימות בנושא ולא קבע דרישה למצוא קמפילובקטר במזון, והוא אינו מנוטר. רעלנים במזון יכולים לגרום שלשולים קשים, הקאות ואף מחלות".
על פי הדו"ח, הפיקוח של משרד הבריאות על המזון אינו יעיל וגורם "להכבדת הנטל הביורוקרטי ולהתייקרות המזון; למשל, המשרד אינו מפקח על כך ששחרור מזון מיובא מהנמלים ייעשה בתוך פרקי הזמן שנקבעו, ולכן מתארכת תקופת האחסנה; היקף המזון שהוגדר רגיש ומחייב התייחסות מיוחדת בפיקוח עליו, גדול במידה ניכרת מזה שבמדינות המערב המפותחות; אגרות מרובות מוטלות על ספקי מזון בשל התקנה המחייבת תשלום אגרה במעבר של מזון בכל רשות מקומית".
ממשרד הבריאות נמסר כי "החוק להגנת הציבור (מזון) שאושר בכנסת ב-2015, נותן מענה לסוגיות ביזור גופי הפיקוח ומאחד את כל החקיקות תחת הגדרה 'חקיקת המזון', וכתוצאה מכך מאפשרת רציפות חקיקתית ונותן קדמות ועליונות לתקנות בתחום בטיחות המזון. במקביל לעדכון החוק ממשיכה להתבצע העבודה של טיוב רגולציה, אשר לחלק מסוגיות ניתן מענה בתוך החוק לחלק יינתן בהמשך. בחוק, הוטמעה בין השאר חלוקת סמכויות מחודשת בין משרד הבריאות, החקלאות והכלכלה.
"הרפורמה בפיקוח על המזון הרגיל המוגנת בחוק החדש עתידה לקצר את זמני שחרור המשלוחים מתחנות ההסגר, תוך כדי הקמת מערכת ממוחשבת תומכת תהליכי עבודה, הקצאת כוח אדם נוסף לפיקוח והגברת האכיפה על יבואני המזון בדרכי השיווק".
