בדוח מבקר המדינה בפרשת ביביטורס אין מילה וחצי מילה המצביעות על חשש לפלילים. מי שמספר לכם אחרת משקר ביודעין. זוהי מניפולציה מכוונת, שמטרתה לתחזק את הטענות כאילו בנימין נתניהו התנהג בצורה דומה לזו של אהוד אולמרט. מכאן גם הכינוי "ביביטורס". כך טוען איתמר לוין בניוז 1.
המבקר יוסף שפירא מדבר על "חשש לפלילים" בהודעתו לעיתונות, ולא בדוח – שהוא המסמך היחיד שמחייב אותו. אני לא זוכר שום מקרה בו מבקר מדינה יצא לתקשורת עם משהו שלא כתוב בדוח, ואני מסקר את הדוחות כבר 25 שנה. להגיד בהודעה לעיתונות מה שלא נאמר בדוח – זו בריחה מאחריות, זה ניסיון לומר דברים מבלי להתחייב על אמיתותם, זה עיסוק בתקשורת במקום בביקורת.
בהודעה לעיתונות נאמר: "מבקר המדינה מצידו המשיך את הביקורת ובמהלכה עלו סוגיות נוספות והתחדדו סוגיות קיימות המעלות חשש לפלילים. לפיכך העביר מבקר המדינה שוב בחודש מאי ובחודש דצמבר 2015 חומרים ליועץ המשפטי לממשלה. המבקר החליט לפנות מחדש ליועמ"ש (דאז), בסוגיות הנוגעות לחשש למימונים כפולים, הסטת מימונים וכן לגבי אי-בהירות לגבי התחשבנות עם חברת אל-על בגין שימוש של משפחת נתניהו בנקודות בונוס של המדינה שנוצלו לכאורה לנסיעות פרטיות. לאור בדיקת היועץ המשפטי לממשלה, בעניינים אלה ונוספים, יש סוגיות הנוגעות לנושא שמבקר המדינה מנוע מלבדוק אותן במסגרת דוח זה".
כעת נראה מה כתוב בדוח, ונזכיר שוב – זהו המסמך המחייב. שפירא מדבר בו על נסיעות של נתניהו ושל רעייתו, שרה נתניהו, בשנים 2005-2003. הוא אומר במפורש, שהכללים אז היו שונים מאשר כיום; אבל את זה מצניעים מכם. הוא אומר במפורש, שנתניהו התנהג כמו שרים אחרים; אבל את זה מסתירים מכם. לדעת שפירא, מאחר שבאותה עת נתניהו היה שר האוצר – היה עליו להקפיד במיוחד שלא להיכנס לספק של טובות הנאה ולספק של עבירה על חוק המתנות.
בהחלט ייתכן ששפירא צודק. אבל זה שייך לתחום האתי, לא לתחום המינהלי ובוודאי שלא לתחום הפלילי – על אחת כמה וכמה כאשר הדברים נאמרים במבט של למעלה מתריסר שנים לאחור. וזה מבלי שדיברנו על ההתיישנות: אם החשש הוא למרמה והפרת אמונים – ההתיישנות היא בת חמש שנים, שחלפו מזמן. אם החשש הוא לקבלת דבר במרמה או לשוחד – אזי היא בת עשר שנים, ולכן עשויה להוציא את העסק (או את חלקו) מהמגרש הפלילי.
