חברות הממתקים מגיבות: "במבה זה דבר בריא"

אתמול דיווחנו כאן, כי משרד הבריאות ממשיך בקמפיינים נגד אכילת מזון שאינו בריא. לאחר המלחמה שניהל שר הבריאות יעקב ליצמן במזון המהיר וברשת מקדונלד'ס, יוצא ליצמן למאבק שחטיפים המוכרים כל כך: ביסלי, במבה ובייגלה.

קרא בנושא:
"הימנעו מביסלי ובמבה": האזהרות החדשות של משרד הבריאות

בתגובה, אומר ד"ר מעוז גרופר, המדען הראשי של קבוצת אסם: "אני לא יודע למה במשרד הבריאות יצאו מראש בקמפיין שלהם נגד החטיפים וחברות המזון. אנחנו אחת החברות שהלכו יד ביד עם הפרויקט 'אפשרי בריא' של משרד הבריאות, שבמסגרתו הוסכם על הפחתת נתרן הדרגתית במוצרים. משרד הבריאות הסכים כי הפחתת הנתרן צריכה להיות הדרגתית".

בשיחה עם דה מרקר הוסיף, "רונה שפר, שריכזה את תהליך הפחתת הנתרן במשרד הבריאות, כתבה שהיו הישגים מול חברות המזון. מובן שיש עוד עבודה לעשות, אבל אנחנו עושים את זה והיינו ממשיכים לעשות את העבודה גם בלי אם הקמפיין לא היה עולה לאוויר מלכתחילה".

אנשי אסם טוענים כי הבחירה של משרד הבריאות לשים תמונה של חטיף במבה במרכז השולחן בפרסומת של המשרד אינה ברורה להם: "הצלחנו להפחית בשנים האחרונות עד 40% מהנתרן מכל מגוון החטיפים של אסם. בבמבה ספציפית אין הרבה נתרן, כך שלא ברור למה היא מופיעה בפרסומת. משרד הבריאות מציין יעד של 400 מ"ג נתרן ל–100 גרם בלחם כדי לקבל את התו 'אפשרי בריא' של המשרד, אבל בבמבה יש אפילו פחות מזה – כך שזה לא נכון לצייר את במבה כמוצר עתיר נתרן".

"בנושא הנתרן אנחנו בתהליך מתמשך כבר מספר שנים, בתיאום עם משרד הבריאות. ייקח עוד כמה שנים עד שהתהליך יסתיים, אבל זה תהליך שאמור להימשך שנים. אם נפחית בצורה לא הדרגתית את המלח, הצרכנים יוסיפו אותו בעצמם. צריך להרגיל אותם לטעם הפחות מלוח בהדרגה, ובמשרד הבריאות יודעים והסכימו לזה".

בכיר בחברת מזון גדולה אחרת אומר: "אנחנו לא מפחדים ממשרד הבריאות. מה שמטריד אותנו הוא הצרכנים, שמשנים את הרגלי הצריכה שלהם. משרד הבריאות בסך הכל תופס פה טרמפ על מה שהצרכנים כבר אמרו וגרמו לחברות לעשות. הצרכנים נמצאים בסיפור הזה עשרה צעדים לפני משרד הבריאות – הם רצו מזון בריא יותר, היה על זה הרבה שיח, והם גם הצביעו ברגליים. הצרכנים לא רוצים להפסיק לצרוך מוצרים שנתפשים לא בריאים, אלא שנהפוך אותם לבריאים יותר עבורם. כך שזה לא שאנחנו צופים למכה במכירות בקטגוריות שלמות, אלא שעומד בפנינו אתגר לעשות שינויים במוצרים בקטגוריות מסוימות, ומי שלא יעשה את השינויים האלה – המכירות שלו ייפגעו".

צפו בסרטון שעורר את הסערה:

ענת גרוס שון, מנכ"לית חטיבת החלב בתנובה, אומרת: "היינו הראשונים שהתחילו עם הורדת הסוכר והמלח כבר בתחילת 2013, כי חשבנו שהשפה של 'ללא חומר משמר' ו'מחומרים טבעיים בלבד' ו'ללא צבע מאכל', שחברות המזון דיברו בה בזמנו, זה גימיקים נחמדים – אבל זה לא באמת מטפל מהותית בבריאות של אנשים. הבנו שזה מה שתעשיית המזון צריכה לעשות. אף אחד לא מת מחומרים משמרים, אבל מסוכר אנשים מתים, וכך גם ממלח".

השינויים שביצעה תנובה במזון שהיא משווקת לא הביאו לגידול במכירות. להפך – המכירות של תנובה רק נופלות, לפחות בשנה האחרונה. לדברי גרוס שון, "לא חשבנו שזה יוביל לגידול במכירות, אלא על כך שכחברת מזון מובילה אנחנו צריכים להוביל את המהלך הזה לטובת הצרכנים. זה עלה לנו עשרות מיליוני שקלים במשך השנים".

פרופ' אייל שמעוני, הטכנולוג הראשי של קבוצת שטראוס, אומר כי חברה אחראית חייבת להיות מוטרדת אם קיים פער בין הציפיות ממנה לבין "מה שהיא עושה, או מה שחושבים שהיא עושה". לדבריו, "כבר לפני שלוש שנים התחלנו לסמן את הסוכר בנפרד, והחל ב–2012 אנחנו במסע ארוך של הפחתות סוכר, אבל כיום פתאום עושים מזה סיפור גדול, כי יש חברות שלא הפחיתו בסוכר ובמרכיבים אחרים. הרבה פעמים אנחנו באים ועושים דברים הרבה לפני שהרגולציה נכנסת לנושא".

שמעוני אומר כי המשימות הבאות של שטראוס בכלל ותעשיית המזון בפרט, הן להמשיך בהפחתת המלח והסוכר, שעוד לא הושלמה, להשיק מוצרים "לא בריאים" באריזות קטנות יותר וללמוד איך להעביר את הסימונים התזונתיים באופן ברור שמובן לצרכנים.