למרות התקרית המביכה: ניצחון גדול להרצוג בוועידת 'העבודה'

64% מחברי הוועידה הצביעו בעד הצעת היו"ר לדחות את הפריימריז בשנה שלמה • הרצוג: "זו היתה הצבעת אמון" • ח"כ חיליק בר: "האויב הוא בחוץ, מי שצריך ללכת הביתה זה ביבי ולא אף אחד אחר"

הוא אולי התבזה מעט בתחילת הערב, אבל בסיומו הוא יצא כמנצח הגדול: ועידת העבודה הכריעה היום בתום שעות של דיון סוער לאשר את הצעתו של יו"ר המפלגה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, לדחות את הפריימריז ליולי 2017. בהצבעה החשאית השתתפו 1,158 חברי הוועידה. מתוכם הצביעו בעד הצעת היו"ר 750 צירים, שהם 64.77 אחוזים. נגד ההצעה הצביעו 402 צירים, שהם 34.72 אחוזים ושישה צירים נמנעו.

מזכ"ל המפלגה חיליק בר הכריז: "הצהרת היו"ר אושרה ברוב גדול של שני שליש מהקולות. האויב הוא בחוץ, מי שצריך ללכת הביתה זה ביבי ולא אף אחד אחר".

מיד לאחר מכן עלה הרצוג לבמה ואמר לתומכיו: "זה לא דבר של מה בכך, אחרי שנה של השמצות, גידופים ואלימות, יש כאן הכרעה חדה וברורה, אנשים אמרו את דברם ובחרו בדרך שלי ולא בדרך של יחימוביץ' ומרגלית. זו היתה הצבעת אמון ואנחנו ניצחנו אותה. הדרך שלנו ניצחה. אנחנו יוצאים מכאן לסדר יום חדש ולא נכנעים למסיתים מבחוץ ומבפנים. מה שהיה לא יהיה עוד".

כאמור, בתחילת הערב עבר הרצוג חוויה "לא נעימה" כאשר מיד עם עלייתו לבמה הוא ספג קריאות בוז מכמאה פעילים שזעקו לעברו "בוז'י הביתה" במשך דקות ארוכות.

הרצוג שמר על ארשת פנים קפואה ואמר לפעילים: "קראו לי כבר כלב, אני לא מתרגש". בהמשך הוא הוסיף: "אני מבקש מכולם להרגיע קצת, בואו תקשיבו. זה לא יעזור לכם כפי שלא עזר אף פעם, ודאי זה לא יעזור לכם כי כלב כבר קראו לי. כלב הולך על ארבע כבר קראו לי, זה לא עוזר. אני לא זז לשום מקום".

ואילו יריבתו הגדולה של הרצוג, ח"כ שלי יחימוביץ', דווקא ראתה בהתרחשות סיבה לנגח אותו. "נכנסתי באמצע המהומה ונדהמתי ממה שמתרחש באולם. זה היה ביטוי של אנשים לכעס שלהם. הבנתי שהרצוג איים בסילוק של מי שקרא לו בוז. מי שרוצה להיות מנהיג לא אמור להתבכיין".

לדבריה, "האיומים של הרצוג לסילוק חברי מפלגה מחפירים, והבכי והנהי על קריאות הבוז שספג הם כל דבר חוץ ממנהיגות. קריאת הבוז הקשה ביותר נשמעה היום דווקא מפי הרצוג, כשבשיא חולשתו הציבורית הודיע ל-60 אלף חברי מפלגה שהוא מצפצף עליהם צפצוף ארוך וכי באמצעות קומבינות יוכל לארגן לעצמו קדנציה נוספת בלעדיהם.

היום על הבמה, בפעם האלף שב הרצוג וקונן על כך שלכאורה כונה כלב. בפועל הוא משתמש בעצמו במלה כלב מאה פעמים ביום, אף שבמציאות מעולם לא נאמרה לגביו. זהו נסיון נואש לזכות באמפתיה על בסיס חמלה, אולם בבכיינות לא בונים במנהיגות."

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו