לא משנה על איזה עיתון אתם מנויים, ואם בכלל. כולם כאחד מרבים להסביר לנו את מה שכל חרדי יודע: התקשורת הכללית בישראל לא מחבבת אותנו. אך למרות שאנחנו יודעים להכחיש כל פרסום שמופיע באותם גופי תקשורת בגנותנו – החרדים, מרוב שאנחנו שומעים כל כך הרבה, לפעמים אנחנו גם מאמינים להם. אתם אולי לא מודעים לכך אבל זוהי עובדה.
לפני תקופה פורסם שבמקומון מסוים כתבו שהחרדים מלכלכים 'להם' את הגינות הציבוריות. אין ספק שכל חרדי שקרא על זה התמלא בכעס. אתם -החילונים- לא מתביישים? איזו מן הכללה זו?? איך אפשר לומר על ציבור שלם כזו אמירה?
לא יודע מה אתכם, אבל האמת היא שאם היה קם מישהו ואומר לי, "תשמע הם צודקים. יצאתי פעם לגינה והיו שם המון חרדים וממש התביישתי"… יש מצב שהייתי מאמין לו, מה שבטוח לא הייתי סוקל אותו…
אין ספק שבכדי לפרסם כתבה כזו צריך תעוזה. לא משנה במה אתה מאמין, או לא מאמין, כל אחד יודע שאף פעם אי אפשר להכליל ציבור שלם, גם אם בודדים מהם עשו מעשה. אבל במציאות בה אנו חיים, כשאנחנו מותקפים כל הזמן, כל טיפש יכול לכתוב דברים כאלו והקוראים יאמינו לו. כתבה כזו באה כתוצאה מכך שהתקשורת חוזרת על שקרים מהסוג הזה כל כך הרבה, עד שהחילונים באמת מאמינים שאותם חרדים, מחוסרי הליבה, הם גם אנשים חסרי אינטליגנציה.
חילוני ממוצע מכיר את החרדים דרך התקשורת, והוא אמור לחשוב שבכלל לא מעניין אותנו המדינה הזאת, מצדנו שבגינות הציבוריות יערמו ערימות זבל, ושהחיילים יתייבשו בתחנות הרכבת, העיקר שלא יעשו עבודות בשבת.
ככה חושב גם אייל אקרמן. אני לא אתייחס למה שהוא שואל, האם יש לנו בכלל 'זכות' להתערב במה שקורה בשבתות של תל אביב. למרות שהתשובה לכך ברורה והיא קשורה לעצם זכות קיומנו בחלקת הארץ הזאת. אני דווקא רוצה להתייחס לאיום שהשמיע אותו אייל אקרמן.
האמת שאי אפשר לקחת ממני ראיה, אבל עד לאחרונה בכלל לא שמעתי על האקרמן הזה, ועושה לי רושם שהוא מסוג האנשים שמחזיקים איזה בלוג ברשת, קוראים לעצמם בשם מפוצץ, ומאמינים לעצמם שהם קובעים סדר יום. יכול להיות שאני טועה, אבל זה לא ממש משנה לי. הוא, בוודאי טועה…
אותו אקרמן איים לאחרונה שאם החרדים 'יסגרו לו את תל אביב', הם יגיעו עם רכבים לבני ברק. הבעיה שלו שהוא בטוח שרחובות בני ברק, או כל רחוב בריכוז חרדי, נראים כפי שמציגים זאת בתקשורת. וכפי שכתבתי לעיל, גם אנחנו החרדים מאמינים להם לפעמים.
אני רוצה לשתף אתכם במחזה שהייתי עד לה, שניות בודדות לפני שהחלטתי לבזבז מהזמן שלי על אקרמן ואיום המגוחך שלו:
אמש, אחרי תפילת מנחה פגשתי באדם שמקבץ נדבות. קבצן קוראים לזה בצורה פחות מכובדת. מרחוק אני רואה התגודדות של ילדים מתבוננת בו. משום מה חשבתי (באשמת התקשורת…) שהם רוצים להציק לו. החלטתי לעשות מעשה. פניתי לכיוונם, אך רגע לפני שפעלתי הצלחתי לקלוט את השיחה שלהם, הם דיברו 'מאמע לשון'… אחד הילדים מספר בגאווה "אני נתתי לו חצי שקל"… השני חושב להציע לו כוס מים.
הרגשתי נבוך. רציתי לבקש את סליחתם. הייתי כ"כ גאה בהם. בעזרת השם החונן לאדם דעת, נפל במוחי רעיון. כפיצוי על המחשבה שלי, נתתי לכל אחד שקל שיתנו לאותו יהודי. הם כמובן ששו ושמחו על הזכות שנפלה בחלקם.
לסיום, אני פונה למר אקרמן ודומיו, בואו לבני ברק, בואו!! תגיע עם המון תקשורת! אולי תבינו סוף סוף מה זה חרדי. אחרי שתגלו את הפנים האמיתיות שלנו, תתחרטו על כל המילים ששפכתם עלינו בלי להכיר אותנו בכלל!
יישר כח על המבט האמיתי שלך
שמעתי מהמון חילונים שאחרי שנפגשו פנים מול פנים עם חרדי אחד בשיחה עניינית הם הפכו את דעותיהם מקצה לקצה
ואפשר לראות איזה הבדל תהומי יש בין חילוני שנמצא סביבנו לבין תינוק שנשבה שמנותק מסביבה חרדית