בבית הדין הצבאי ביפו, הגיע היום להעיד סמל א' – החייל שנפצע בפיגוע הדקירה הזכור בעיר חברון, אשר הגיע להעיד מטעם ההגנה לטובת החייל היורה, אלאור אזריה אשר חיסל את המחבל המנוטרל.
הוא סיפר בעדותו על רגע הפיגוע ואישר כי ניסה בעצמו לירות שוב במחבל, מתוך חשש שיש מטען על גופו. יצוין כי גם אלאור אזריה עצמו טוען כן, כי היה חשש שהמחבל עלול להתפוצץ, בניגוד לחלק מהמפקדים הבכירים בצה"ל השוללים אפשרות זו.
"פתאום הרגשתי דקירה בכתף ודקירה נוספת בגב הסתובבתי וראיתי שהמחבל דוחף אותי. יריתי בו שלושה כדורים והוא התחיל לברוח. הייתי במחשבה שיש עליו מטען והוא עוד לא הפעיל אותו. התחלתי לרוץ אחריו וראיתי שהוא נעצר ומסתכל עליי ורואה שאני לא מצליח לתפעל את הנשק כפי שצריך ואז לפני שהוא הגיע אליי שמעתי יריות וראיתי את המחבל נופל. לא ידעתי אם יש עליו מטען ורציתי לוודא שהוא מנוטרל. רציתי לירות בו עוד פעם ולא הצלחתי. בשלב מסוים שיערתי שהוא מת לכן לא עשיתי עם זה כלום".
"אמרו לי שיורד לי דם, הורדתי את הווסט ואת החולצה ושם נתנו לי את הטיפול הראשוני מחובש אחר ואז הגיע אמבולנס ואני זוכר שאלאור היה לידי ואלאור לחץ לי על הפצע כדי שלא אדמם ואז העלו אותי על אלונקה וכשלקחו אותי לאמבולנס שמעתי צעקות שהמחבל עדיין בחיים ושיש עליו מטען. הבנתי שהאירוע לא נגמר וכשהתחילו לצעוק שהוא כנראה עומד להתפוצץ התחלתי גם להיכנס ללחץ כי הבנתי שאני נמצא על אלונקה שני מטרים מהמחבל בלי חולצה והחשש ממטען היה ממשי. הבנתי שהוא יכול להתפוצץ כל רגע ולא הייתי מוגן".
הסנגור שאל את סמל א': "אמרת בבית הדין שהייתה לך פגישה עם הסמ"פ בבית חולים. תאשר לי שאמרת לו כי רצית לירות במחבל על מנת להשלים את הנטרול ולא הצלחת בגלל שהיה לך מעצור". סמל א': "מאשר".
סנגור: "ראית שהמחבל עם פציעה ובכל זאת רצית לירות לו כדור בראש ולנטרל אותו. למה?" סמל א': "אחרי שירו בו הבנתי שלקום הוא כבר לא יקום אבל רציתי לוודא שאם יש עליו מטען הוא לא יוכל להפעיל אותו".
כמו כן, החייל סיפר כי לאחר האירוע היה אמור לקבל תעודת הערכה בעקבות התמודדותו ופציעתו – אך בסופו של דבר ויתרו בצה"ל על הענקת התעודה. "דיברתי עם המח"ט לפני הטקס, שאלתי למה התקבלה החלטה שונה", סיפר. "הוא לא ממש נתן לי תשובה ברורה ואמר שצה"ל קצת קמצן בעניין הזה".
החייל סיפר כי הקשר בינו לבין אזריה קרוב וחזק ביותר. "התגייסנו יחד, עברנו את ההכשרה יחד, עשינו הכול ביחד. הוא אדם מאוד נדיב תמיד אהב לתת, לא משנה מתי ואיך", אמר. "חייל שלא משנה איזו משימה תמיד היה עושה ולא מראה גם שקשה. אדם מאוד ערכי וסובלני".
