יעקב כהן:
מתי התחלת לצלם? מה הביא לתחום זה? "בתור ילד הייתי אוהב לאסוף תמונות של הרב עובדיה. הייתי אפילו גוזר מעיתונים תמונות ושומר. עד שהחלטתי יום אחד שאני בעצמי מתחיל לצלם את הרב עובדיה. אז כשהייתי בישיבה גדולה הייתי מברר על ארועים שמרן הולך להגיע הייתי בא מצלם ומפתח ושומר לעצמי. באיזה שהוא שלב זה הפריע לי בלימוד אז הפסקתי. אבל מיד אחרי החתונה המשכתי עם זה עד שלאט לאט הכירו אותי בבית וזכיתי שיפתחו בפניי השערים. לא אשכח לבני הבית את החסד הזה לעולם".
מה האירוע הכי מרגש שצילמת בו? "היה כינוס רבבת ילדי רשת מעין החינוך התורני בארנה. ומדוע? מכיון שראינו את חזונו הגדול של מרן זצוק"ל קם וניצב מול עיננו. ילדי ישראל היו בבת עינו . ועיקר פעילותו הייתה למען חינוכם בדך התורה. וכשרואים עשרת אלפים ילדים שואגים כן כששואלים אותם אם הם רוצים להיות הרב עובדיה זה בהחלט מרגש. יש שכר לפעולתך…"
האם יש תמונה שאתה מתחרט על כך שצילמת אותה? לא.
יש תמונה מסוימת שהיית מגדיר כתמונה הטובה ביותר שלך? "עם כל הצניעות אני חושב שכל התמונות שלי טובות. כולן אהובות. כולן ברורות…
אבל בחרתי תמונה אחת. לא בגלל שהיא הכי טובה אלא אני אוהב אותה בגלל שהיא מייצגת בעיניי את האובדן והיתמות שאנחנו שרויים בו מאז הסתלק מעמנו מרן זצוק"ל. השולחן שלא היה אפשר לראות אותו כלל בגלל הספרים שהיו פתוחים עליו תמיד. השולחן שמרן היה רוכן עליו יום ולילה שקוע בתלמודו. עתה נותר חשוף כליל ועל גביו בגדי המלכות – הגלימה והמצנפת מיותמים. נר נשמה וחיבוריו הגדולים של רבינו זצוק"ל. ווי לארעא דחסרא גברא רבא".
שלומי כהן:
מתי התחלת לצלם? מה הביא לתחום זה? התחלתי לפני 4 שנים, אז קניתי את המצלמה הראשונה.
מה האירוע הכי מרגש שצילמת בו? היה זה באירוע של כולל תורה של חב"ד. בתור ליטאי, לא נתקלתי בזה עדיין. ארבע אנשים, כולם למעלה מגיל חמישים ערכו באותו יום ברית מילה, בנוסף לעוד ארבעה חופות כדת משה ישראל שנערכו באותו היום.
האם יש תמונה שאתה מתחרט על כך שצילמת אותה? כן. צילמתי בעבר את כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א בכניסתו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בניגוד מפורש לדעתו.
יש תמונה מסוימת שהיית מגדיר כתמונה הטובה ביותר שלך? צילמתי תמונה באחת ההפגנות כיצד שוטרים מתעללים במפגינים, אבל בגדול, כל התמונות שלי טובות בעיני.
