הנשיא ראובן (רובי) ריבלין אירח היום את שגרירי ישראל, המוצבים באירופה. לפני תחילת המפגש עודכן הנשיא ריבלין במצב הנפגעים הישראלים על ידי שגריר ישראל בטורקיה, שנכח אף הוא במפגש, ובמאמצים לסייע להם ולבני המשפחות.
"זוהי תקופה מורכבת וסוערת עבור מדינת ישראל, אך לא רק עבורה", פתח הנשיא את דבריו והתייחס לפיגוע שאירע בטורקיה: "הלילה עברה טורקיה התקפה נוספת שמקורה בטרור. נשלח מכאן תנחומים לימים טובים יותר, למשפחות ששכלו את בנותיהם ובניהם, ולעם הטורקי על אסון נוסף שפקד אותו".
הנשיא ריבלין הוסיף כי: ״המרחב סביבנו סוער ומבעבע. כתוצאה מתהליכים אלו ותהליכי עומק אחרים של הגלובליזציה, הדמוקרטיות המערביות נמצאות בתהליכי שינוי. המונח 'דמוקרטיות מתגוננות', מדויק ככל הנראה הן ביחס לתוצאות הבחירות בארה"ב, הברקזיט בבריטניה, התחזקותן של תנועות לאומיות ולאומניות פופוליסטיות ואחרות, במדינות רבות באירופה. הלו"ז הפוליטי של היבשת לשנת 2017 מבטיח לנו שמשעמם לא יהיה לנו, ובוודאי לא לכם. מי כמוכם יודע כמה משמעות יש לכל אחד ואחד מהסעיפים הללו על מדינת ישראל, על המתרחש בתוכה, על יחסיה עם המערב, ועם העולם".
בהמשך דבריו התייחס למצב המדיני על רקע ההחלטה נגד ההתנחלויות שהתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם ביום שישי שעבר: "החלטה 2334 ונאום מזכיר המדינה ג'ון קרי הושיבו את ישראל על ספסל הנאשמים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני ניצב על בימת העולם ואל לנו להפנות את מבטנו ולקוות שייעלם".
ריבלין הוסיף: "כוח צבאי והעמדת חומות גבוהות לא יספיקו לעולם על מנת להבטיח את הריבונות והביטחון שלנו. חוזקה של מדינת ישראל בא לידי ביטוי מימיה הראשונים בשילוב שבין כוח צבאי לעוצמה דיפלומטית. גם היום, ואולי יותר מתמיד, דיפלומטיה מקצועית היא מרכיב חיוני ומרכזי לביסוסה של מדינת ישראל לשימור חוסנה הלאומי והבינלאומי.
"במונחים המקצועיים, החלטה 2334 שהתקבלה נגד ישראל היא 'כוח רך'. לא הופעלו נגדנו טנקים, מטוסים או טילים. ולמרות הכול ההחלטה פגעה בלגיטימציה של מדינת ישראל. אם לא נהיה בטוחים ביכולתנו לשכנע שאנו נוהגים בצדק, בכבוד, בהוגנות ובמוסריות כלפי כל יושבי הארץ, נתקשה לנצח במלחמה הזו. קבלת ההחלטה הזו מוכיחה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני איננו רק נושא מרכזי בלב העשייה היומיומית שלכם מאחורי הקלעים, הוא ניצב על בימת העולם".
ריבלין הוסיף: "קיימת מחלוקת ברורה בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית בשאלה אם קווי 67 הם קווים מקודשים לפתרון הסכסוך. הקהילה הבינלאומית עדיין רואה בקווי 67 קווים מקודשים לפתרון הסכסוך. בקונצנזוס הישראלי-יהודי אין כמעט מי שרואה בחזרה לקווי 67 אופציה ריאלית. גם כאן יש מצמצמים, יש מרחיבים, אבל מרבית הציבור יודע בבירור מה לא. זו מחלוקת אמיתית, עמוקה ואף קשה לעיתים, בין ישראל לקהילייה הבינלאומית, אך היא צריכה להיות גלויה, ברורה ועלינו להידרש אליה ולהסביר אותה".
