מגוון עצום של שאילות בכל הנושאים נשלחים מידי יום לפתחו של ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א. לפניכם תשובות שענה בקצרה בהלכות שונות. יודגש, כי אין לסמוך על הדברים הלכה למעשה וכל אחד ישאל את רבו.
שאלה: כשמבחין אני במשטרה האורבת לעברייני תנועה, האם מוטל עלי להזהירם שיחגרו עצמם כדי שלא ייתפסו, או שעדיף שייתפסו וייקנסו, וכך אולי יתרגלו לחגור עצמם?
תשובה: עדיף שייקנסו ויצילו את חייהם להבא.
שאלה: כיצד יש לנהוג בענין השינה בליל שבת ובמוצאי שבת קודש. מאחר והנשר הגדול הרמב"ם (פרק ד' מהלכות דעות הלכה ד') פסק שיש לאדם לישן שמונה שעות עד שתעלה השמש, ובהלכה שאחריה כתב שלא לישן אחר אכילתו אלא ימתין כמו שלש או ארבע שעות. ולפי חשבון זה יש הפרש בין אכילתו לקימתו כמו אחת עשרה או שתים עשרה שעות, ואם כן חייב לוותר או על סעודה ראשונה או על סעודה רביעית. ואפילו נאמר כהאומרים שדי לישן שש שעות ולהמתין אחר אכילה שעתיים, עדיין יש לנו הפרש שמונה שעות מסיום אכילתו עד קימתו, ובימות הקיץ שהשבת יוצאת מאוחר נאלצים לוותר על אחת מהן, והשאלה על מה יוותר?
תשובה: לדבריך יצטרך לוותר על שתי הסעודות של ליל שבת ומוצאי שבת. אבל השבת שומרת על הבריאות, ויישן כרצונו וערבה שנתו.
שאלה: האם מותר לְמוֹרָה להחרים לתלמידה חפץ שמתעסקת בו בשיעור, על מנת להחזירו לאחר זמן, או שנכנס בגדר גוזל על מנת להחזיר?
תשובה: מותר לשם חינוך, ולהחזירו לה אחר זמן מה (שבוע או שבועיים).
שאלה: אדם שנרדם במוצאי שבת קודש והתעורר קודם עלות השחר, האם עדיף שיאכל פת לסעודה רביעית, או שיחוש לדברי הזוה"ק שלא לאכול אחר שינה, ויסמוך על הפוסקים הסוברים שניתן לקיימה אף בשתיה חמה, דבהא אתי שפיר אף לדעת הזוה"ק. והן אמת שמספרים על הגר"א שאכל פת במוצש"ק קודם עלות השחר לצורך סעודה רביעית (שמחמת אונס לא הצליח לקיימה קודם לכן), אך אפשר דאיהו לא חייש לדברי הזוהר הקדוש.
תשובה: אפשר לסמוך על דינא דגמרא שלא לבטל סעודה רביעית.
שאלה: בסעודה שלישית שנמשכה אחר צאת השבת, האם הברכות יכולות להימנות בכלל מאה ברכות של שבת?
תשובה: נראה שכן.
שאלה: דעת כת"ר שליט"א לומר בהוספה שמוסיפים בימי שני וחמישי: "לא כחטאינו תעשה לנו ולא כעוונותינו תגמול עלינו". ואחר המחילה רבה, אולי אפשר לומר שלשון הפסוק ישאר על כנו, אלא שננקד את הפסוק בצורה קצת שונה: "לא כחטאינו עֲשֵׂה לנו ולא כעוונותינו גְּמֹל עלינו", ומתקני התפלה הזו התכוונו לנקד את הפסוק בתפלה בניקוד הנ"ל, ובמרוצת הדורות נשכח הדבר?
תשובה: חשבתי על זה מזמן. אבל שוב ראיתי שאין זה נכון, דאם כן היל"ל: עשה לנו שלא כחטאינו וגמול עלינו שלא כעוונותינו. ולמה ידברו בשפה עקומה? וההגהה הנ"ל איננה מלבי שכן הוא בסידורי אשכנזים, והאמת יורה דרכו.
שאלה: מה המקור למנהג לומר "שיר למעלות אשא עיני" לאחר "לדוד אליך"?
תשובה: כך מנהגנו בחו"ל, וכ"ה בסידורי ג'רבא.
שאלה: האם מותר לענות על חזרה של תפלת מנחה שהיא בבין השמשות, ומה הדין אחרי בין השמשות?
תשובה: מותר, עד 17 דקות אחר שקיעה, שזהו זמן שלשה רבעי מיל לדעת הגר"א והרמב"ם.
שאלה: כתב הרב כה"ח (סימן כ"ה אות ל"ב) שגם בתפילין של ראש צריך לכסות ראשו בשעת הנחה. ע"כ. האם יש לנהוג כך?
תשובה: אבא מארי זצ"ל נהג בזה, והיא מדת חסידות
