ועדת הכספים אישרה הבוקר (ד') לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שנועדה לתת פטור מארנונה גם לבתי כנסת או בתי תפילה הממוקמים בתוך מוסדות לימוד כגון בתי מדרש ושמתקיימים בהם מעבר לתפילות גם לימודי תורה . מטרת ההצעה הינה לתקן את הלקונה הקיימת בחוק משנת 2012 שיזם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) והפוטר בתי כנסת ובתי תפילה בכלל, גם של דתות אחרות, מתשלומי ארנונה. זאת לאחר שהתעוררו מקרים בהם בתי כנסת שהתקיימו בהם מעבר לתפילות גם לימודי תורה או בתי כנסת שבתוך בתי מדרש, נדרשו לשלם ארנונה ע"י רשויות מקומיות, אף אם ארנונה מופחתת. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ומנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה). הצעת החוק אושרה פה-אחד ותועלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בימים הקרובים.
בעקבות חילוקי דעות בין ועדת הכספים לבין אנשי עיריית ירושלים לגבי נוסח החוק, עקב חששם של אלו האחרונים מהרחבת יתר של הפטור על מבנים או חלקי מבנים רבים שעד היום לא נהנו מהפטור, הובהר במהלך הדיונים ואף תוקן נוסח החוק, כך שיהיה ברור שהפטור יחול רק על מבנים המשמשים דרך קבע כבתי כנסת, שיש בהם ארון קודש קבוע ומתקיימות בהם תפילות דרך קבע. הפטור לא יחול על חדרי לימוד שמעת לעת מתקיימים בהם מניינים לתפילה.
עוד במהלך הדיונים עלתה השאלה כיצד הדבר ישפיע על עיריית ירושלים ורשויות מקומיות אחרות מבחינה תקציבית והתברר, כי אין מדובר בשינוי מהותי בהיבט זה ביחס לחוק המקורי מ- 2012 וכי ממילא רובם המוחלט של בתי הכנסת ובתי תפילה אחרים כבר מקבלים את הפטור. החוק הנוכחי רק מתקן לקונה ומונע מצבים בהם התעוררו ספקות האם יינתן פטור מלא או הנחנה בארנונה בלבד, עקב העובדה שבבתי כנסת מסוימים מתקיימים גם לימודי תורה מעבר לשעות התפילה.
מנהלת תחום בקרה, תקצוב ופיתוח ברשויות מקומיות במשרד הפנים, גליה כהן, הגיעה היום לדיון בוועדה עם תשובה לשאלה שנתבקשה לברר בדיון הקודם, 6.2.17, מה קורה בעניין הזה בעדות הלא-יהודיות והאם התיקון לחוק ישפיע גם עליהן ועקב כך יהיה בעל השלכות תקציביות גדולות בהרבה על עיריית ירושלים ורשויות נוספות בהן יש מנזרים, כנסיות ומסגדים. לדבריה "בעדות הלא-יהודיות אין הפרדה, יש מבנים שמשמשים ללימודים וייתכן שמתקיימת שם תפילה, אך לא תפילה קבועה ואי אפשר להתייחס לזה כאל בתי תפילה". בכך הוברר שהסוגיה נוגעת לבתי כנסת בלבד.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, אמר בהמשך לדבריה: "כשחוקקתי את החוק הזה עוד בכנסת ה- 18, קיימתי בירור לגבי הנושא וכבר אז היה ברור שהמושג הזה של 'בית כנסת' בתוך בית מדרש קיים, או בית כנסת שמתקיימים בו גם לימודי תורה, מתקיים רק בעם היהודי".
ראש אגף גביה ושומה, משה לוי, שהציג את עמדת עיריית ירושלים הביע חשש, שמא בעקבות התיקון לחוק יוביל להתפשטות הדרישה לפטור מארנונה גם על דברים אחרים. גפני וחברי הכנסת יוזמי הצעת החוק, הסבירו לו כי אין באמת חשש כזה, שכן החוק המקורי מגדיר בפירוש שהפטור יינתן רק לבתי כנסת וכי כאן, בתיקון לחוק, בסה"כ מוסיפים את נושא הלימוד רק למקום שמשמש בית כנסת באופן קבוע ושיש בו את כל הסממנים של בית כנסת, לרבות ארון קודש קבוע, קיום תפילות סדירות וכד'.
ח"כ יואב בן צור, שב והדגיש כמו בדיונים הקודמים, כי "התיקון לחוק מ- 2012 הוא מחויב המציאות. חייבים לתקן את המצב האבסורדי שבתי כנסת שגם לומדים בהם תורה מאבדים את זכאותם לפטור מארנונה. הנוסח המתוקן של הצעת החוק עונה על כל הצרכים של העירייה".
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ואמר, ש"נוסח הצעת החוק שעליו אנחנו מצביעים מונע אי בהירויות, מה נכלל בחוק ומה לא ומפיג את כל החששות. גם תקציבית מדובר בסה"כ במספר לא גדול של בתי כנסת שיתווספו לפטור המלא וממילא כבר מקבלים הנחות בארנונה, כך שאין מדובר באובדן הכנסות גדול לעיריית ירושלים או לכל רשות מקומית אחרת".
