מאז שישראל חידשה את ייבוא הביגוד מרצועת עזה בשנת 2015, החייט מוחמד אבו שנאב מצא פרנסה דווקא באפיק מפתיע – תפירת כיפות המיוצאות לישראל בעלות משתלמת במיוחד. עקב ייצואן של הכיפות מעזה, הוא יכול לספק ללקוחותיו מחירים נמוכים במיוחד ומהווה גורם תחרותי בשוק זה.
"אנחנו עושים כל מיני סוגי בגדים, ולאחרונה התחלנו לתפור כיסויי ראש שנחבשים בידי רבנים ישראלים", סיפר אבו שנאב לסוכנות הידיעות רויטרס. לדבריו, מבחינת תושבי עזה, הדת אינה מכשול. "זה הבסיס של הדת שלנו, אנחנו מאמינים ביהדות, לכן אין לנו שום בעיה להכין כיסויי ראש, אפילו אם הם ליהודים".
אבו שנאב בן ה-61 הוסיף את פס ייצור כיסויי הראש במפעלו כדי לענות על הביקוש הרב בתחום. עם זאת, חרף הביקוש, הייצוא מעזה נותר איטי מאוד בשל ההליכים הבירוקרטים הרבים הסובבים אותו. בין המגבלות שמטילה ישראל על ייצוא הסחורות מהרצועה, בולט המחיר ההובלה הגבוה והדרישה לשלוח כל חבילה בנפרד.
עד כה ייצא אבו שנאב 400 כיסויי ראש ואלף עניבות פפיון ללקוח בישראל. לטענתו הוא במגעים עם קונה ישראלי נוסף, המעוניין בייצור מעילים ארוכים המיועדים ללקוחות חרדים.
עם תחילת שלטון חמאס ברצועה, הפך ענף התפירה וייצור מוצרי הלבוש לאחד הגדולים בעזה. נכון להיום, מועסקים בו יותר מ-40 אלף בני אדם ב-900 מפעלים שונים. עם זאת, בעשור האחרון, המצור הישראלי והמצרי על הרצועה יצר לחץ כלכלי גדול וסגירה של מפעלים רבים.
"לפני 2007 היו לי 70 עובדים, אבל לאחר מכן יכולתי להעסיק רק עשרה או 15 מהם", אמר חסן שחאדה, בעל מפעל תפירה ברצועה. "היום יש לי 50 עובדים ואני יכול להעלות את המספר למאה". עם זאת, לדבריו, יש עוד דרך ארוכה, שכל לקוחות מישראל חוששים לסחור עם עזה, זאת עקב הפחד מהסלמה נוספת במצב הביטחוני שתגרור הפסדים כלכליים.
