ראש המוסד לשעבר מתריע: "בישראל עוצמים עיניים, מחכים לנס"

תמיר פרדו הזהיר מפני האיום הדמוגרפי שאותו הגדיר כ"איום קיומי אחד, פצצת זמן מתקתקת", ואמר כי לישראל יש הזדמנות נדירה לבנות קשרים עם מדינות מוסלמיות רבות, אך לדבריו, "כל זה לא יתקיים אלא אם הסוגיה הפלסטינית תיפתר"

ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו התריע היום מפני האיום הדמוגרפי, שלדבריו מהווה את האיום הגדול ביותר על ישראל. "למדינת היהודים יש איום קיומי אחד", אמר פרדו בנאום שנשא בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה במכללה האקדמית נתניה, "זו פצצת זמן שמתקתקת כל הזמן ומזה זמן, באופן יוצא דופן בחרנו להטמין את הראש בחול עמוק-עמוק, להזין את עצמנו בעובדות אלטרנטיביות ולברוח מהמציאות תוך יצירת איומים חיצוניים שונים ומגוונים".

פרדו הוסיף והסביר כי "בין הים לירדן שוכנים בני שתי דתות – יהודים ומוסלמים. מספרם כמעט זהה. בין 2 ל-2.5 מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון ועוד 2 מיליון ברצועת עזה. תחברו את זה וזה פחות או יותר המספר שלנו היהודים בין הים לירדן. ערביי ישראל הם אזרחי המדינה לכל דבר ועניין ונהנים מזכויות שוות. שאר התושבים, שאינם יהודים שחיים ביהודה ושומרון חיים תחת כיבוש אותו הגדירה מדינת ישראל. לא אני, אלא ממשלת ישראל בשנת 67', לאחר מלחמת ששת הימים ועד הרגע הזה השאירו את המצב כמות שהוא. החוק בשטח הזה הוא כפי שאנחנו קבענו אותו, חוק השיפוט הצבאי ונתון למרותו של צה"ל".

ראש המוסד לשעבר הדגיש כי "ישראל צריכה לבחור מה היא רוצה, מה טוב עבורה, לא להיום אחר הצהריים אלא לשנים יבואו, להפסיק לטמון את הראש בחול, להתמודד עם המציאות הדמוגרפית והשאלה איזו מדינה אנו רוצים. החיים בצל עובדות אלטרנטיביות טומנים את האסון למפעל הציוני. הכתובת על הקיר, כל שנדרש הוא להרים את העיניים ולקרוא. הסיכון שלקח בן גוריון על היישוב בהכרזת המדינה קטן עשרות מונים מהסיכונים העומדים לפתחנו בהחלטות הנדרשות. המפתח להצעדת המדינה בכיוון נכון מחייב מנהיגות אמיצה שמוכנה להתמודד עם המציאות הלא פשוטה ולהוביל לדרך חדשה.

הוא התייחס ליחסים של ישראל עם מדינות ערב. "המפתח להשתלבות במרחב בנוי על קשרים כלכליים בין חברות תוך אפשרות תנועה בין מדינות לצרכי סחר ותיירות – כל זה לא יתקיים, אלא אם הסוגיה הפלסטינית תיפתר". ראש המוסד לשעבר טען עוד כי "מדינת ישראל בחרה לא לבחור מתוך תקווה כי הסכסוך יסתדר מעצמו. אולי הערבים ייעלמו יום אחד, אולי יקרה נס\, אולי ארה"ב והעולם יכריחו אותנו לקבל פתרון ויהיה מוצדק, אולי נגיע למדינה דו-לאומית כי לא ניתן יהיה להתיר את הקשר בין האוכלוסיות. כך זה כשלא מחליטים. הזמן אינו פוסק מלכת, המציאות משתנה ואיתה התנאים והחלופות לפתרון.

"ככל שחולף הזמן האופציות הולכות ומצטמצמות ואנחנו וקרובים לנקודת האל-חזור שבה החלופה היחידה היא מדינה דו לאומית שבה כל התושבים שווי זכויות. האם זו שאיפתנו? האם זה החזון הציוני? האם זו המדינה שנוריש לנכדינו? השעון מתקתק, ראוי לנו לבחון את העובדות ולא את העובדות האטלרניביות ולהגיע להחלטה. הגיע הזמן שנבחר דרך".

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

שקרן וקשקשן…
המספרים ההזויים שהוא הביא נלקחו מהסטטיסטיקות של הפלסטינים שמסתירים מידע ומעלימים את האמת. ע"פ הערכות יותר מציאותיות מדובר בהרבה פחות. תוסיף לזה שבמשך ה-40 השנים האחרונות הילודה הערבית הולכת ויורדת, לעומת הילודה היהודית שהולכת וגדלה – כולל אצל החילונים

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו