מגוון עצום של שאילות בכל הנושאים נשלחים מידי יום לפתחו של ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א. לפניכם תשובות שענה בקצרה בהלכות שונות. יודגש, כי אין לסמוך על הדברים הלכה למעשה וכל אחד ישאל את רבו.
שאלה: דעת כת"ר שליט"א ידועה להתיר לשמוע שירים בימי העומר ובשלושת השבועות, ביום שישי אחר חצות, בראש חודש ובפסח שני. שאלוני כמה אנשים מה המקור לדין זה?
תשובה: אין מקור. השומע ישמע והחדל יחדל. תשאל אותם מה המקור לאיסור בכלל? (הפוסקים לא אסרו רק ריקודים ומחולות, ובארץ ישראל נהגו לא לשמוע שירים מוקלטים. אבל בערב שבת אחר חצות שמתנוצצת קדושת השבת וכן בראש חודש ובפסח שני אין שום טעם לאסור. וכן נהגו באי ג'רבא בחגיגות אלגריבה שמתחילין בהילולא דר' מאיר בעל הנס עד ל"ג לעומר).
שאלה: האם בימי העומר מותר לספר אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות?
תשובה: מותר, משום דלא קאי בתרי עברי דנהרא. ומשום מסייע ליכא, כיון שהאיסור מצד מנהג, ויש קהלות שלא נהגו בו כמ"ש בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תרפ"ז).
שאלה: מי שנוהג כדעת רבנו האר"י ז"ל שלא להסתפר ולהתגלח עד שבועות, ועתה בנו חוגג בר-מצוה, האם מותר לו להסתפר או להתגלח ביום העליה לתורה?
תשובה: באופן יוצא מן הכלל, מותר.
שאלה: האם מותר לסדר את הזקן בימי ספירת העומר (מצאתי שרבה של ירושלים הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל התיר)?
תשובה: אפשר לסמוך על הגרצ"פ לסדר קצת.
שאלה: האם תקנת הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל שבשבתות וחגים לא יאמר הש"ץ "נשמת" קודם הנץ החמה, יש לקיימה רק בג'רבא, או שיש לנהוג כך גם בארץ?
תשובה: כנראה תקנה זו היתה לפי שהיו מתפללים מוקדם מאד בעמוד השחר (כמנהגם בחול), ואם בחול יש להם תירוץ שממהרים לעבודה, בשבת אין תירוץ זה. אבל בארץ ישראל שיש לנו לוחות ושעונים מדויקים ורוצים לומר גאל ישראל עם הנץ החמה, אדרבא תע"ב, ויתחילו נשמת כ-20 דקות לפני הנץ.
שאלה: עשיתי ניתוח לייזר בעינים, האם אני צריך לברך ברכת הגומל?
תשובה: מברכים, שכל שעלה למטה וירד מברך הגומל לדעת מרן, וכן מנהג הספרדים. והיה ראוי לברך על כל חולי עינים, אלא שלא נהגו כמ"ש הבא"ח (פ' עקב אות ו'), ובניתוח לייזר לכולי עלמא יש לברך.
שאלה: נהגנו לא לומר "תִכון תפלתי" במנחה של שבת, האם יש לכך מקור בהלכה? והאם יש להעיר לחזן שאומר בבית כנסת שנהגו שלא לומר?
תשובה: אפשר לומר תכון תפלתי, רק לא להמשיך "הקשיבה לקול שועי" בשבת. וחזן שאומר אין להתווכח איתו, רק לומר לו בנחת שהמנהג אחרת. וכך שמעתי מהגר"מ לוי זצ"ל שטעם המנהג בגלל "הקשיבה לקול שועי". וכן מצאתי כדבריו בסידור בית מנוחה ואפריין נמטייה.
שאלה: בערבית של מוצאי שבת, באיזה "ברכו" יש להאריך, בראשון או באחרון (הרמ"א בסוף סימן רצ"ג כתב שבראשון יאריך)?
תשובה: מי שיאריך בשניהם תע"ב, והעיקר באחרון. בימי הרמ"א אמרו רק "ברכו" אחד בתחלת ערבית, וכן מנהג הליטאים בחו"ל.
שאלה: אם קשה לי לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בפעם אחת, האם מותר לי לפצל את הקריאה לכל ימי השבוע?
תשובה: אל תפצל, כי זה פוגם במלאך הנברא ממצוה זו כמ"ש הכה"ח. תחשוב בלבך שאם יתנו לך 100 ש"ח על כל פרשה – ודאי תקרא, ותרשום לעצמך כל שבוע שמגיע לך מאה מאתים וכו', ויום אחד תקבל את הכל בעה"ו. (רעיון זה למדתי מכתבי הרב דוד זריצקי זצ"ל).
שאלה: האם מותר לקרוא שנים מקרא ביום ששי לפני התפלה ולהמשיך אחרי התפלה?
תשובה: לחלק הפרשה לחצאין לא כדאי.
שאלה: האם מותר לכוין שעון מחוגים בשבת. והאם יש הבדל בין שעון מיכני לשעון (מחוגים) עם בטריה?
תשובה: לא לנגוע במחוגים, אף על פי שיש מתירים.
השו"ת מתוך העלון פניני הפרשה, ובאדיבותם.
