שב לישראל לאחר 34 שנים וימשיך לרצות את עונש המאסר

אמש הותר לפרסום כי מחבל ששוחר במסגרת עיסקת ג'יבריל הראשונה לפני 34 שנים וגורש מישראל כחלק מתנאי השחרור, החליט בימים האחרונים לשוב ארצה ונעצר מיד עם נחיתתו בנמל התעופה בן-גוריון.

בשילהי שנות ה-60 הורשע אבו אל חיר בביהמ"ש בשורה של מעשי טרור ובהם הנחת מטענים על מסילות רכבת, בחופי רחצה ובמקומות נוספים, הוא הורשע ברצח שני ישראלים וכמי שאחראי לפציעתם של עוד עשרות.

מדובר בפיגועים שהתרחשו בשנים 67'-68' בשכונת בת גלים בחיפה. על אבו אל-חיר נגזרו 15 עונשי מאסר עולם ועוד 30 שנה, כאשר נקבע כי העונשים ירוצו בחופף.

עם שחרור במסגרת עיסקת ג'יבריל הובהר לאל-חיר כמו גם על יתר המשוחררים שגורשו מישראל, כי נאסר עליהם לשוב לארץ לצמיתות. הם אף חתמו על מסמך המבהיר כי במידה וישובו לישראל הרי שימשיכו לרצות את מלוא עונשם.

אל-חיר, עבר להתגורר באתונה שביוון ואחת לכמה שנים ניסה לבדוק באמצעות משרד הפנים אם יתאפשר לו לחזור ארצה. הוא אף הגיש בעניין עתירה לבג"ץ.

לפני כעשרה ימים בחר האיש לשוב ארצה בטיסה שהגיעה מיוון ונעצר עם נחיתתו. ביהמ"ש בנצרת הורה על מעצרו וביטול השחרור, וכן המשך ריצוי עונש המאסר מהמקום שהופסק.

ועדת השחרורים שדנה בעניינו קבעה, כי "כאשר מדובר בעסקאות עם ארגוני טרור ומחבלים, שבאו לעולם על רקע כפייה ביטחונית שנכפתה על ישראל לשחרר עבריינים שעברו עבירות חמורות ביותר על רקע אידיאולוגי-לאומני-ביטחוני. עבריינים אלה שוחררו בטרם נבחנה מסוכנותם. על כן אין לפרש את כתב ההקלה בצורה רחבה. תפקידה של הוועדה מתמצה בקביעה אם הופרה איזה שהיא מההתניות ולא מעבר לכך. התנאי שבו מסויג כתב ההקלה הוא ברור ואינו ניתן לפרשנות אחרת".

בהחלטת הוועדה נאמר עוד, כי "מפתחות בית הכלא היו נתונים בידיו של המשיב עצמו. המשיב קיבל מפתחות אלה עם שחרורו. על מנת לשמור על המפתחות היה עליו למלא אחר התנאי שהותנה לגביו. תנאי זה ניתן כאמור על רקע העבירות שעבר, חומרת מעשיו, תקופת עונשו הממושכת והצורך בשמירה על ביטחון המדינה".

"המשיב הסכים לתנאי זה מלכתחילה ועובדה כי עזב את הארץ לשנים מרובות, תוך ידיעה כי עזיבה זו הותנתה בכתב ההקלה לצמיתות. משבחר העותר לשוב ארצה, הרי הוא עצמו פגע בחירותו בידיעה ברורה ומרצון. על כן, אין לו להלין אלא על עצמו על כך שבחר להיכנס מחדש אל בין כותלי בית הכלא ולהשליך את המפתח שניתן לו".