כבוד הרב, שלום וברכה!
אחת מקרובות משפחתי נפטרה לא עלינו במהלך לידת בנה הבכור, והרופאים הצליחו ליילד את הבן מיד לאחר הפטירה בלידה טבעית.
והנה, לאחר שקמנו מהשבעה התעוררה לנו שאלה הלכתית: אנו יודעים שישנה מצוה מן התורה לפדות בן בכור – מצוה הנקראת "פדיון הבן". חובה זו חלה רק על בכור שנולד בלידה טבעית, ולא בניתוח קיסרי וכדומה.
שאלתי היא: כיצד יש להתייחס למקרה זה, מצד אחד בנה הבכור נולד בלידה טבעית, אך מצד שני הוא נולד לאחר הפטירה, ואולי יש להחשיב לידה כזו כסוג של ניתוח, ואין צורך לפדותו מכהן?
תשובה: שאלה מעין זו שאלתי לפני מספר שנים את מורי ורבי הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. תשובתו הייתה, שהבן אינו חייב במצוות "פדיון הבן".
הוא ביסס את תשובתו על פי הכרעת הפוסקים שאין היתר לחלל שבת עבור הצלת חייו של עובר, ובכל זאת הסכימו הפוסקים שבאופן שהאם נפטרה במהלך הלידה והעובר שרד במשך כמה דקות לאחר מכן, מותר לחלל את השבת בעריכת ניתוח קיסרי כדי להציל את העובר, שלאחר פטירת האם אין העובר אינו מוגדר עוד כ"עובר" אלא כתינוק שנולד, שמרגע שהפסיק לקבל את חיותו מגוף אמו, כל מערכי גופו פועלים באופן עצמאי לחלוטין, והרי הוא ככל אדם שמחללים עליו את השבת.
לפי זה, גם בנידון השאלה נחשב העובר כנולד מיד לאחר פטירת אמו, ולכן אף שהוא יצא מרחם אמו בדרך טבעית, הוצאתו מהרחם אינה נחשבת כלידה אלא כמעשה טכני בלבד דוגמת ניתוח קיסרי. לכן אין להחשיבו כבכור לענין מצוות "פדיון הבן".
הנה, בשבוע זה חל יום השנה החמישי לעליית מורי ורבי הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל לגנזי מרומים. ה' יתברך זיכני להיכנס פעמים רבות אל מעון קודשו, לברר את דעתו דעת התורה בשאלות העומדות ברומו של עולם, ולקבל את תשובותיו אשר המחישו לכל שומעיו את מאמר החכם מכל אדם על התורה הקדושה (משלי ג, יז): "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". יעזרנו ה' להמשיך את מורשתו הברוכה לדורות הבאים.
הכותב – הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.
