גבאי בבית כנסת שהכיר היטב את בני קהילתו היה נוהג תוך כדי מכירת העליות להעלות את המחיר גם אם לא הוצע מחיר גבוה יותר במקרה בו ידע כי המתמודדים לקניית העליה ימשיכו גם הם להעלות את המחיר וזאת מרצונו לגרום לרווחים גדולים יותר לבית הכנסת.
כך למשל כאשר הכריז "50 שקלים מפטיר" ואחד מן המתפללים שלו היה יארצייט העלה את המחיר ל100 שקלים, העלה הגבאי את מחיר העלייה ל150 שקלים מתוך הנחה כי אותו מתפלל יציע 200 שקלים וכך הוא יגרום לרווח לבית הכנסת.
יצוין כי במקרה בו ה"טריק" לא עבד ולא נמצא מציע שיעלה את המחיר הלאה, היה הגבאי משלם מכיסו את מחיר העלייה ועולה בה או נותן אותה לאחד מידידיו.
בהזדמנות נתעוררה בלבו השאלה האם הדבר מותר ע"פ ההלכה, והוא פנה אל רבני בית ההוראה בשאלה.
בתשובת רבני בית ההוראה הם הקדימו ואמרו כי אם אותו גבאי מקפיד לעמוד בדיבורו ובמקרה בו הוא לבסוף זה ש"זוכה" בעלייה הוא משלם את המחיר של העלייה בה זכה אין בכך איסור.
אולם הם הוסיפו וחילקו את המקרה לשני אופציות: האחת היא שהגבאי מעלה את המחיר במקרים של יארצייט או מקרים דומים בהם מבחין הגבאי שהמחיר לא מונע מהמתפלל לקנות את העלייה ומנצל את הסיטואציה בכדי להפיק רווח לבית הכנסת, במקרים כאלה אין זה הוגן וראוי.
אולם אם באופן עקבי מעלה הגבאי את המחירים לכל סוגי העליות ע"מ לשמור על רף מחירים גבוה ואין מטרה לנצל מצב מסוים או אדם ספציפי הרי זה בסדר גמור.
מקור: http://bizzness.net/
