אחד מתלמידי הבעל שם טוב קרא פעם בספרים שמי שנמנע מלדבר 40 יום זוכה לראות את אליהו הנביא, החליט התלמיד כי ההשקעה שווה והתחיל לשתוק במשך ארבעים יום, עברו הימים והוא מחכה לבואו של אליהו אבל לצערו הגדול הוא לא זוכה, הלך לבעל שם טוב והתלונן, "רבי, אני כבר ארבעים יום לא מדבר ולא זכיתי לראות את אליהו הנביא, אומר לו הרבי "בא אתי" הם יוצאים ביחד והרבי פונה לאורוות הסוסים שמחוץ לבית הכנסת, הרבי ניגש לאחד הסוסים ומתחיל ללטף אותו ואז פונה לתלמיד ואומר לו "אתה רואה את הסוס הזה הוא כבר 40 שנה לא מדבר וגם לא זכה לראות את אליהו הנביא…"
*
בשבועות אלו אנו קוראים בתורה את הסיפור של יוסף ואחיו, האחים כבר חזרו אליו עם בנימין כבקשתו, אך בדרכם חזרה לביתם מתגלה גביע הכסף של יוסף באמתחתו של בנימין והם מוחזרים למצרים, השבוע נקרא איך שיהודה ניגש ליוסף לשכנעו שישחרר את בנימין גם במחיר השארתו של יהודה כעבד במקומו, את דבריו עם יוסף פותח יהודה במילים "בי אדוני".
*
בחסידות מוסבר שיש משמעות רוחנית פנימית לגישתו של יהודה ליוסף, אחי יוסף היו רועי צאן כי זו היתה הדרך הכי נוחה לעבוד את השם, מבלי להיות מעורבים יותר מדי בעולם, לוקחים את הצאן לרעות בשדה ואפשר לשבת לעבוד את השם בשקט ובשלווה, לנגן ניגונים ולהתבונן ביופי הבריאה, יוסף לעומתם היה מאוד מעורב בעולם, הוא היה משנה למלך מצריים אחראי על כל הכלכלה המצרית וניהול כל ענייני המדינה, ולכן כתוב שיוסף הכיר את אחיו והם לא הכירוהו, הוא הכיר את דרך עבודת השם שלהם אבל הם לא הכירוהו כי הם לא יכלו להאמין שאפשר להיות כל כך מעורב בעולם ובכל זאת להיות מחובר לקב"ה.
*
לאחר שראו את התנהלותו של יוסף ניגש אליו יהודה כנציגם של כל האחים ואומר לו "בי אדוני" אנחנו מודים שדרכך היא הנכונה, לחיות בתוך העולם ולא בבריחה ממנו והלוואי שדרכך תדבק בנו וגם אנחנו נלמד שהתכלית היא לגלות את האלוקות גם בעולם הגשמי.
*
המסר הוא ברור, הקב"ה הביא אותנו לעולם כדי שנעשה מהעולם החשוך והמבולגן ארמון מפואר שיהיה ראוי להשראת השכינה, את הארמון הזה אנחנו בונים באמצעות מצוות ומעשים טובים בפועל, היהדות מלמד אותנו שהרוחניות האמתית היא דווקא באמצעות המצווה הגשמית, השאיפה שלנו צריכה להיות שנחיה בתוך העולם הגשמי עם הרבה שפע אבל אסור לנו לשכוח שאת הגשמיות הקב"ה נותן לנו על מנת לעשות ממנה רוחניות.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
