הלכה א'
סעודת ברית מילה, וכן סעודת פדיון הבן, שחל להיות בערב תשעה באב, עושין את הסעודה קודם חצות היום.
קרא עוד:
[postim]
לא יטייל בערב תשעה באב.
ונוהגין שלא ללמוד אחר הצהריים, כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב.
הלכה ב'
בענין סעודה המפסקת, יש כמה דינים. והמנהג הישר הוא לאכול קודם מנחה סעודת קבע, ואחר כך מתפללין מנחה. ואין אומרים תחנון, משום דתשעה באב איקרי מועד, דכתיב: "קרא עלי מועד" {שכך יהיה בעז"ה כשיבוא משיח צדקנו בב"י שימים אלו יהפכו לששון ולשמחה}.
וסמוך לערב יושבין על הארץ, ואין צריך לחלוץ המנעלים. ולא ישבו שלושה ביחד, בכדי שלא יתתייבו בזימון.
ואוכלין רק פת עם ביצה מבושלת קשה וקרה. וטובלין קצת פת באפר ואוכלין. וצריך ליזהר להפסיק מבעוד יום.
מי שמתענה כל ימות השנה שני וחמישי ואירע בו ערב תשעה באב, ישאל על נדרו מה יעשה עם סעודת המפסקת שחלה בתעניתו.
ומי שיש לו יארצייט בערב תשעה באב, יתנה בשנה הראשונה שלא להתענות רק עד אחר חצות היום בכדי שיוכל בכל השנים אח"כ לאכול סעודת המפסקת ולא יופרע ע"י צומו ביום הייארצייט, ויתפלל מנחה גדולה, דהיינו חצי שעה לאחר צהריים, ויאכל סעודה, ואחר כך סמוך לערב יאכל סעודה המפסקת.
בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בתשעה באב, ולכן צריכין לחלוץ את המנעלים קודם בין השמשות.
