דיני תשעת הימים ע"פ פסקי מרן פוסק הדור זצ"ל – ובו ל"ט סעיפים

בשר

א. החל מר"ח אב אסורים בבשר ויין. נהגו לאסור אף תפוחי אדמה וכיו"ב שהתבשלו בסיר אחד עם בשר. אך לבשל בסיר בשרי נקי פשוט שמותר (תקנא י) .

קרא עוד:

[postim]

ב. נפלה חתיכת בשר לתבשיל והוציאוה, אם יש פי ששים בתבשיל, מותר. אם אין פי ששים, התבשיל אסור (מ"ב ס"ק ס"ג, ועיי"ש בדבר אפשרות לוודא שאין טעם בשר בתבשיל).

ג. אף קטנים אסורים בבשר וביין (מ"ב סק"ע). תחילת האיסור, החל מגיל חינוך (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

ד. חולה (אפילו קצת) הזקוק לכך, רשאי לאכול בשר (וכן הדין בילד הזקוק לכך מבחינה בריאותית — מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) יולדת עד שלושים יום מותר, ומ"מ נהגו מקצתן להמנע החל מז´ אב (אך במצב חולי אין להמנע) (סקס"א) אף מינקת רשאית לאכול בשר, כאשר משערת שהמנעותה ממנו תזיק לחלב התינוק (סקס"ד).

ה. במצב בו זקוק אדם לאכול בשר, עדיף שיאכל בשר עוף מאשר בשר בהמה. וכל שכן שיוכל להקל בתפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר (סקס"ד).

ו. שכח ובירך על בשר או יין, יטעם מעט, שלא תצא ברכתו לבטלה (שע"ת)
יין

ז. איסור שתיית יין, כולל מיץ ענבים (על אף שאינו כשר לניסוך ע"ג המזבח) (סקס"ו)

ח. אין לערב יין בקמח המיועד לאפיית עוגה. עירב, אין לאכול העוגה. אמנם אם היה מסופק בעוגה אם עירבו בה יין, רשאי לאכלה (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

ט. בהבדלה של מוצאי שבת, יתן את היין לקטן שישתה אותו, ויכוון כמובן להוציאו בברכות. האמור הוא בקטן שהגיע לחינוך ברכות (ולכן שייך לומר שמוציאים אותו) ולא הגיע לגיל שמבין משמעות ענין האבילות על החורבן (סק"ע).

י. לא היה לפניו ילד בגיל הנ"ל רק ילד מבוגר יותר ולפני בר מצוה, עדיף שיתן לו, ולא ישתה הוא בעצמו (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ועיין קצור שו"ע).

יא. לא היו לפניו בנים קטנים, ישתה היין בעצמו (סעיף י) גם כאשר יש לו בת קטנה בגיל הנ"ל, לא יתן לה, רק ישתה בעצמו (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

יג. בימים אלו לא יזמנו על הכוס, כדי שלא יוצרכו לשתות היין (סקע"א) ולפי מנהגי הספרדים, מותר בזה ובהבדלה, ואי"צ ליתן לקטן.

בשבת ובסעודות מצוה

יד. בשבת מותרים בבשר וביין, אף בסעודה שלישית של שבת שממשיכים אותה בלילה, מותר, שכיון שמזכיר שבת בברכת המזון, עדיין שבת היא אצלו (סקנו).

טו. בסעודת מצוה — כגון ברית מילה או סיום מסכת — מותרים בבשר ויין, אף מזמנים בה על הכוס. ההיתר של "סעודת סיום", הוא רק למי שרגיל לעשות סעודה בסיימו מסכת וכדו´, ורק בתנאי שלא מיהר או איחר לימודו מתוך מטרה לערוך סעודה זו בימים אלה (סעיף י´ ומ"ב ועיין בביה"ל בענין "סיום").

טז. סעודת בר מצוה נחשבת כ"סעודת מצוה", אם נעשית היא באותו יום שבו נכנס הנער למצוות (רכד סק"ו, ועיי"ש שכאשר הנער דורש, נחשבת כן, גם כאשר נערכת ביום אחר).

יז. ההיתר בסעודת מצוה, אמור למי שיש לו שייכות לסעודה, או למי שהיה הולך אליה בלאו הכי מחמת קורבה או ידידות, אך הבא לשם ע"מ לאכול בשר ויין עבירה היא בידו. (סקע"הֿעו). ודוקא המשתתף בסעודת המצווה רשאי בבשר ויין, אולם אין היתר לשלוח לאדם לביתו (סקע"ה ע"ו).

יח. כשחלה הברית בשבוע שחל בו ת"ב רשאים בבשר וביין ההורים המוהל הסנדק והקוואטר וקרובים הפסולים לעדות, ומלבדם עוד עשרה אנשים. (וי"א עשרה כולל הקרובים), יתר המשתתפים יוכלו מאכלים אחרים (סקע"ז).

רחיצה

יט. אסור לרחוץ כל גופו, אפילו במים צוננים (סקפ"ח). פניו ידיו ורגליו, מותר בצוננים ולא בחמים (סקצ"ד) מקום מלוכלך בגופו, רוחצו אפילו בחמין (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ועיין ערוה"ש ל"ז).

כ. לצורך רפואי, מותר להתרחץ אף בחמין. היתר זה כולל גם אדם חלוש, שאמר לו הרופא להתרחץ בכל יום. (סקפ"ח)

כא. ילדים עד גיל חינוך רשאים להתרחץ. מעבר לכך אסור (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

כב. השנה שר"ח אב חל ביום שישי, אע"פ שמר"ח חל איסור רחיצה מ"מ מי שנוהג לרחוץ כל גופו בכל ערב שבת בחמין, מותר גם בערב שבת זו (שלא כמו בע"ש חזון) (סקפ"ט). במקום הצורך יש להקל אף עם סבון למי שרגיל בכך (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

כג. טבילה לשם מצוה, מותרת. לפיכך מי שרגיל — דרך קבע — לטבול כל ערב שבת, רשאי לעשות כן אף בערב שבת חזון ודוקא במקוה צונן, אולם לא כאשר המים חמים (סקצ"ה). ונהגו שכאשר אין צונן, טובלים אף במקוה חם (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)

כד. הרגיל להתרחץ בחמין בכל ערב שבת, רשאי בערב שבת חזון לרחוץ פניו ידיו ורגליו ולחפוף ראשו בחמין, אולם לא ישתמש בסבון. לענין רחיצת הגוף דינו כבסעיף י"ט (סקצ"ה). נטילת צפרניים אסורה בשבוע שחל בו ת"ב (ע"פ סק"כ).

כיבוס

כה. אסור לכבס בימים אלו, אף לא למטרת לבישה אחר תשעה באב, אף ע"י גוי אסור הדבר. מותר ליתן לגוי לפני ר"ח ע"מ שיכבסנו אחר ר"ח. ולענין ליתן לו אחר ר"ח ע"מ שיכבסנו אחרי ת"ב, עיין במ"ב (ג´ סקל"ד). גיהוץ דינו ככיבוס (סקמ"ד).

כו. כתב הרמ"א (יד) נהגו להקל בכיבוס בגדי קטנים. הכוונה — עד גיל 5-6 (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

כז. ביחס להיתר כיבוס בגדי קטנים נאמר במ"ב (סקפ"ג) מכל מקום לא יכבסו הרבה ביחד. הדבר אמור ביחס לאופני כיבוס שהיו נהוגים בעבר. אולם כאשר לכיבוס הביתי במכונת כביסה, לא נאמרה מגבלה זו, ורשאי אפוא לכבס הרבה ביחד (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

כח. אף מותר לתלות כביסה בפרהסיא, כאשר ניכר שהם בגדי קטנים (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

כט. יש להמנע בימים אלו מצחצוח נעלים, ורק בערב שבת מותר (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

בגדים האסורים בלבישה

ל. אסור ללבוש בימים אלו בגדים מכובסים. חמורים מהם, בגדי שבת. חמורים מהם, בגדים מגוהצים. וכל שכן שלא ילבש חדשים (אף לא בגדים פשוטים שאין מברכים עליהם שהחיינו, גם לא נעליים).
בכלל האיסור, מגבות, מפות שלחן, סדינים (תקנא א, ו,ז)

לא. באשר לשבת חזון המנהג כהגר"א להתיר בגדי שבת מכובסים ומגוהצים (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

לב. לצורך ברית מילה, הותרו בגדי שבת, אולם רק להורים למוהל, לסנדק וכן לאשה המכנסת את התינוק (ויש שהתיר גם לאיש המכניסו) (סק"ג). ועיין במ"ב סק"ה לענין תספורת. באשר ל"בר מצוה" יש להתיר לחתן בר המצוה ולאביו (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)

לג. מי שיש לו לשבת בגד שאינו מכובס ובגד חדש, ישליך החדש לרצפה, וילבשנו בשבת. זה עדיף מאשר להתיר לו לכבס את הבגד (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל) וראה סעיף ל"ז.

קנית דברים חדשים

לד. אין לקנות בגדים חדשים, גם אם מיועדים הם לשמוש אחר תשעה באב. איסור זה כולל גם נעליים ובגדים שאינם חשובים. כמו כן, אין לרכוש חפצים בעלי חשיבות מסויימת. (תקנא ו´ ז´)

לה. כאשר ישנו חשש סביר שהמחיר יעלה, או בהזדמנות חד פעמית לקנות בזול, מותר (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

לו. קנית ספרי לימוד מותרת, אף ברכישת תפילין וציצית יש להקל (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).

לז. כאשר אין לו בגד מכובס לשבת, אם המדובר בבגד שאינו חשוב, יש להתיר לו לקנות חדש. וזה עדיף מאשר לכבס את הבגד (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל). ועיין סעיף לג.

תפירה

לח. אסור לתפור בגד בימים אלו (תקנא ז´)

לט. מותר לתפור: קרע, טלאי, כפתור וכיו"ב, וכן מותר להטיל ציצית בבגד (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל)