הרשויות יורקות עלינו דרך המרזבים / נתן גלנט

הלכתי לתומי ברחוב, וחוץ מכמה נמלים שדרכי עליהם, לא פגעתי באף אחד, מבטיח.

אני לא המן, ולא גזרתי גזירות על הציבור. לא חטאתי, לא עוויתי, לא פשעתי.

בטח שלא מגיע לי לקבל מקלחת קרה על הראש, ללא הודעה מוקדמת.

שום דבר מזה, לא הזיז לעקרת הבית הנמרצת:

טראאאאאח!

גלון של מים נשפך על ראשי, בבת אחת, בהפתעה.

כובעי נרטב, אפי נרטב, סנטרי טפטף, בגדיי נרטבו אף הם.

ברגע הראשון, חשבתי שביתו של המן ביצעה קפיצה היסטורית קטנה, וחזרה כדי לשפוך מים גם על 'סתם' אנשים. אנשים שאינם המן, סתם אנשים, יהודים.

נשאתי את עיני – וגילית את הטעות. אבוי! נרטבתי לחלוטין.

התרחקתי כמה מטרים, ומשם, מהמקום היבש והבטוח הזה – נשאתי את עיני.

קשה לומר שהופתעתי:

מרזב קטן, בולט מעבר למרפסת, תלוי מעל הרחוב. מטפטף ומטפטף. מרטיב ומרטיב.

נזכרתי בסיפורים ההירואים של אנשי ירושלים. על התפילות בכותל שנגמרו בבת אחת כאשר קבוצת ערביות שטפו את הר הבית ושפכו את מי הספונז'ה על המתפללים.

הבנתי לליבם: אי אפשר להתפלל כאשר שופכים לך מים על הראש.

אי אפשר ללכת ברחוב, כאשר לפתע נשפך לך על הראש מים.

הבנתי גם את עקרת הבית, האמת. יש לה חדר מלוכלך, והוא צריך ניקוי.

כעת ערב פסח, והגיע הזמן לשטוף אותו.

היא שוטפת את חדרה, ומנגבת את המים היישר לחור הניקוז, מה איכפת לה לאן זה הולך, לא?

צודקת, הגברת.

את מי אני לא מבין?

את העירייה. כן כן, את העירייה.

למה העירייה שותקת על המפגע הזה?

למה אין אכיפה של הנושא?

הפתרון כל כך פשוט, ממש בקצה האצבע:

להעביר חוק עזר עירוני, ובו ייקבע – בערך – כך:

החל מעוד שבועיים, כל מרזב שמטפטף על ראשי העוברים ושבים, יזכה את בעליו בקנס משמעותי.

כי באמת, כמה קשה להאריך את המרזב, להצמיד אותו לקיר הבניין, ולוודא שהוא יורד צמוד לבניין עד פני המדרכה?

ואותו הדבר לגבי מתקיני המזגנים. למה, למה, למה לסיים את הצינור בעודו תלוי באוויר, מטפטף ומרטיב את ראיש העוברים ושבים?

עוד כמה שקלים, וצינור הפליטה יכול לרדת עד המדרכה, ולשפוך שם את המים. לא עדיף כך?

אוף.