הלכה א'
הל' תשעה באב
רחיצה אסורה, בין בחמין בין בצונן. ואפילו להושיט אצבעו לתוך מים אסור. והיות שאינו אסור רק רחיצה של תענוג, אבל שלא לתענוג מותר. לכן מותר לרחוץ ידיו בשחרית. וייזהר שלא ירחוץ רק אצבעותיו, שזהו עיקר הרחיצה בשחרית, מפני שרוח רעה שורה על האצבעות. ולאחר שנגבם קצת ועדיין לחות קצת, מעבירן על עיניו. ואם עיניו מלוכלכות ודרכו לרחצם במים, רוחצם גם עתה כדרכו ואינו חושש.
קרא עוד:
[postim]
אם היו ידיו מלוכלכות בטיט וכדומה, מותר לרחוץ במקום המלוכלך. וכן כשעשה צרכיו, מותד לרחוץ ידיו קצת כדרכו תמיד. וכן לתפילת מנחה, ירחוץ אצבעותיו.
נשים המבשלות וצריכות להדיח המאכלים, מותרות, דהא אין מתכוונות לרחיצה.
ההולך לצרכי מצווה ואין לפניו דרך אחרת רק לעבור במים, עובר במים בין בהליכתו בין בחזירתו ואינו חושש. אבל אם הולך בשביל ממונו, בהליכתו מותר, ובחזירתו אסור.
הבא מן הדרך ורגליו כהות, מותר לרחצם במים.
סיכה גם כן אינה אסורה אלא של תענוג. לכן לצורך רפואה, מותר לסוך.
נעילת הסנדל אינה אסורה אלא בשל עור. אבל של בגד וכדומה, אם אינו מחופה בשוליים בעור, מותר.
ההולכים בין הגויים נוהגים ללבוש מנעלים, שלא יהיו ללעג. ויש ליתן עפר בתוך המנעלים. ומכל מקום בעל נפש יחמיר על עצמו. והיושבים בחנויות, ודאי אסורים.
המהלך בדרך רחוקה ברגליו, כיון שהוא טורח גדול, לא אסרו חז"ל, ומותר בנעילת הסנדל. אך כשמגיע לעיר, חולץ. ואם יושב בעגלה, אסור בנעילת הסנדל.
הלכה ב'
אסור לשאול בשלום חברו בחשעה באב. ואפילו לומר צפרא טבא וכיוצא בו, אסור. ואם עם הארץ או גוי שואלין בשלומו, משיב בשפה רפה, שלא יקפידו עליו. וכן אסור לשלוח דורון לחברו, שזהו בכלל שאלת שלום.
לא יטייל בשוק, שלא יבוא לידי שחוק ושמחה.
עישון טבק יש אוסרין, ויש מתירין לאחר הצהרים בצנעה בתוך ביתו.
המנהג הוא שכל מלאכה שלוקחת זמן או מחשבה, אפילו אינו מעשה אומן אלא מעשה הדיוט, אסורין בלילה וביום עד הצהרים. אבל דבר שלא לוקח זמן או מחשבה, כגון הדלקת נרות וקשירה וכיוצא בו, מותר. ולאחר צהרים עושין כל המלאכות.
משא ומתן נוהגין לאסור קודם צהרים, ולאחר צהרים מתירין. אבל מי שהוא ירא שמים, יש לו להחמיר כל היום, בין במלאכה בין במשא ומתן, שלא יסיח דעתו מן האבלות. ועל ידי גוי מותר לעשות כל מלאכה.
דבר האבד מותר לעשות גם בעצמו. לחלוב הפרות, טוב לעשות על ידי גוי. ואם אי אפשר, מותר בעצמו.
נוהגין שאין יושבים על ספסל, לא בלילה ולא ביום, עד לאחר הצהרים, כי אם על הארץ. ולאחר צהרים מותרין. אבל שאר דברים האסורים, אסורים עד צאת הכוכבים.
