מותר לי לחשוב בקול? נניח שכן.
טוב, אז אספר לכם שעקבתי בשבועות האחרונים אחרי פעולותיהם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א כמו גם אחר תנודותיהם של נציגינו היקרים נבחרי 'יהדות התורה' שנצלו כל רגע נתון לפעילות מסיבית מסביב לשעון, והגעתי למסקנות מוצקות.
קרא עוד:
[postim]
ראשית אתם מתפלאים מה היו התנודות האמורות של החכי"ם, אז רצוי שתדעו כי בזמן בו בבית המשפט דנו גורמים עוינים על גורלם של המכרזים ב'חריש' עסקו נציגנו ב'חריש' אחר לגמרי. הם חרשו את הארץ לארכה ולרחבה ולא הותירו מטר על מטר ללא ניעור רציני מאבק, ומקורי שינה פוליטיים, ובכל רגע נתון בו הקלפי הנודדת של 'משפחה' נדדה לקושש כותרות מיותרות ברובן, נדדו נציגינו הנכבדים מהכא להתם לקושש עוד ועוד קולות ולרתום פעילים למען הצלחת המערכה הכבירה שלפנינו.
ובכן, המסקנות שחשוב לנו לדעת היום הן כדלהלן:
א. כיהודים נאמנים לה' חובה עלינו להפנים את זעקתם וכאב ליבם של מרנן ורבנן שליט"א, מה שבא לידי ביטוי בטרחתם העצומה לקום ולבוא, לנסוע ולגמוע מרחקים למרות חולשתם וגילם המופלג, והכל במטרה להרבות פעלים למען רשימת 'יהדות התורה' שסימנה ג'.
מי רואה אותם כה מתאמצים ועדיין מאמץ את ליבו האבן ואינו יוצא מקונכיית האדישות שלו???
ב. כיהודים האמונים על 'הכרת הטוב' עלינו להעריך ולהכיר טובה לחכי"ם המסורים שלנו ש -בניגוד לדעת המקטרים מקצה המחנה – פעלו ללא לאות במשך כל הקדנציה האחרונה למען הכלל והפרט במסירות נפש ראויה לציון, כפי שכל מי שנחשף מעט לעובדות היבשות יודע.
מסקנה זו נגזרת גם מהעובדה המעניינת בשטח כאשר בכל מקום אליו הגיעו נציגנו הם התקבלו בתשואות ובכבוד מלכים ע"י התושבים המקומיים, מה שמראה על תחושה פנימית ש"יש לנו אחות בבית המלך", עליהם אפשר לסמוך בעיניים עצומות שהם ישתדלו ויעשו את ה–כ–ל למען כל מי שזקוק לעזר וסיוע, כפי שהוכיח ניסיון העבר.
ג. כאנשים ריאליים החיים ונושמים את המציאות בשטח, הגיע הזמן שנמצא את ההבדלים 'בין בני ובין חמי', ונבין שנציגינו אינם כאחרים המסתובבים ומפזרים הבטחות נבובות לכל עבר, אלא הם צריכים בעצם רק להגיע כדי לקצור את הקומפלימנטים, ולשמוע את ברכות התודה שהעם מרעיף עליהם, כפי שראינו בשבועות האחרונים.
משכך, עלינו לזכור שזאת סיבה בפני עצמה להעניק להם את קולותינו כהכרת הטוב, גם לולא הגזירות המרחפות על שמי היהדות הנאמנה.
ד. גם נציגינו ישמחו בוודאי להסיק את המסקנה המתבקשת, להתיישב למחרת הבחירות לצורך עריכת חשבון נפש והפקת לקחים. מה יש אכן לשפר, אלו טענות צודקות, מה לא היה בסדר עד היום, כיצד ניתן להגיע לעוד קהלים ולהכניסם למעגל הנותנים והמקבלים באופן הדדי, את מי יש לפייס, ואיזו קהילה מוחרמת עדיין מהעיתונים היומיים או מרגישה 'לא בבית' מסיבה זו או אחרת.
מסקנות אלו לעניות דעתי צריכות ללוות אותנו היום בעת קיום המצווה הגדולה שהוכרזה בידי גדולי ישראל שליט"א כמצווה רבה ונשגבה שקיום הדת כולו תלוי ועומד עליו.
