אין זה הוגן לנסות ולחשב חשבונות שמים. אף אם נרצה אין לנו את הכלים, ולא צל של מושג על מנת לבחוש ב'כבשי דרחמנא'. אולם לפעמים חולפים לידינו אירועים והתרחשויות מעניינות שקשה מאוד להתעלם מהם ולהדחיק אותם מהמחשבה הגואה ועולה, ומההרגשה הנלווית אליהם.
כך גם היא התחושה ביחס למה שקורה פתאום בסוריה שכנתנו הסמוכה מצד צפון. אם כי לא הייתה פה כל הפתעה במה שמתרחש שם, שכן בעצם בישראל מתכוננים כבר שנתיים ל'יום שאחרי אסד' כאל 'יום הדין' גורלי ומפחיד שיש להיערך אליו בהתאם, אך למרות הכול ישנה כאן נקודה מעניינת למחשבה בנוגע לעיתוי המיוחד בדיוק השבוע.
למה בדיוק השבוע עלה נושא החשש לזליגת נשק כימי לגורמים עוינים על הכוונת, ולא בשבוע שעבר למשל, או לפני שבועיים?
תאמרו, אם זה היה קורה לפני שבועיים, היית שואל למה לא לפני שלושה שבועות. נכון. אומנם כן. ולכן הקדמתי שאני לא אוהב להיכנס לחשבונות שמים, אלא אם כן אני מריח משהו מיוחד ומרתק ביותר, אותו אני משתדל להעלות על גבי אתרנו הנכבד. לשיפוטכם הקוראים.
ובכן, תמיד שמענו מבני הדור הקודם – הדור שליווה את ייסוד המדינה, שההיסטוריה כאן בארץ הוכיחה, שכל אימת שקברניטי המדינה גמרו אומר להתנפל בחמת זעם על החרדים ולשבור את כל הכלים, הייתה התשובה לכך בדמות מצב ביטחוני סבוך ומסוכן שהטיל את המדינה כולה לסחרחרה חדשה של פחד ואימה, והשכיח את 'הבעיה' האמתית והגדולה של המדינה – קרי: החרדים, עד להודעה חדשה. או יותר נכון עד לטרנד הבא.
תחושת הבטן של רבים מאתנו בתחילת השבוע הנוכחי הייתה דומה לכך.
ראה הקב"ה את שכרון החושים של יאיר לפיד וחבריו שלא הצליחו לעכל את הפתעת ההצלחה שלהם, ובצעד פזיז העמידו על ראש שמחתם את נושא השוויון בנטל כראש וראשון בסולם סדר העדיפויות של ההסכם הקואליציוני. וראה גם הקב"ה את חרדת ההישרדות שמר נתניהו נתקף בה, ושעבורה הסכים להפקיר בחזית את שותפיו הנאמנים לשעבר ולכרות ברית עם ידידים חדשים מפוקפקים שבהזדמנות הראשונה יבעטו בו, והכול על חשבון עולם התורה הנתון על כף המאזניים – ולכן סיבב שהמצב בסוריה יחריף, מה שיעורר קצת את נתניהו משיכרונו, ויגרום להתפכחות מסוימת בלשכה הראשונה.
מה שנותר לנו כרגע הוא לייחל ולהתפלל שהסכנה הביטחונית תחלוף כלא הייתה, ובמקביל פסק הזמן הזה ישחק לטובתנו ע"י שהשחקנים שבזירה יפנימו את המסקנה על השוויון בנטל שאין זה בדווקא הציר היחיד שסביבו ינועו כל ההסכמים המתוכננים.
השאלה היא אם החברה שמה קוראים את האתר הזה.
אסור לישראל לשבת בצד ולראות מראות זוועה בסוריה כמו שעשו ליהודי ארופה זוועה הנאצית .
ישראל חייבת לפעול למען השם לשלום עם ארצות ערב כולם יגידו ישראל חזקה ורוצה שלום ותמיכה לעמי האזור