מקום המשפט – שמה הרשע!! | דעה

שיטת הממשל במדינת ישראל, כמו בכל מדינה שמגדירה את עצמה כדמוקרטית, היא כזו המחלקת את המשטר לשלוש זרועות עיקריות.

קרא עוד:

[postim]

הזרוע המחוקקת – זהו הפרלמנט, במקרה שלנו הוא מכונה 'כנסת', בגרמניה מכנים אותו 'בונדסטאג', בארה"ב 'קונגרס' וברוסיה 'האסיפה הפדרלית'. תפקידה של הזרוע המחוקקת היא לחוקק חוקים ולקבוע תקנות לפיהן תפעלנה שתי הזרועות האחרות.

הזרוע השופטת – אלו הם בתי המשפט. החל מבית המשפט לתיבעות קטנות, עבור דרך בתי משפט השלום, המחוזי והעליון. במקביל לאלו העוסקים בתביעות אזרחיות ופליליות קיימת מערכת מקבילה שבעצם מתנהלת על ידי אותם שופטים, זהו בית המשפט לעניינים מנהליים (מחוזי) ובית הדין הגבוה לצדק – הבג"ץ (העליון). לצד אלו פועלים בתי הדין לעבודה ועוד.

הזרוע השלישית היא הזרוע המבצעת. אלו הם מערכות המשטרה, הצבא, ארגוני המודיעין, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ועוד.

תפקידו העיקרי והיחיד של הבג"ץ הוא בעצם לגונן על חוקי היסוד של הממשלה. הווי אומר במקרה שחבר כנסת ימני קיצוני יצליח להעביר לדוגמא חוק האוסר לשלם מכספי ביטוח לאומי לאזרחים ערביים, מתפקידו של בג"ץ הוא לבטל את החוק, שכן הוא סותר את חוק היסוד לזכויות האדם, שמעניק שוויון מלא לכלל אזרחי המדינה ללא הבדלי דת וגזע. בג"ץ אמור גם לוודא שהממשלה אינה מפלה בין דם לדם ובין אדם אחד לרעהו כשהדבר נוגד את החוק.

אלא שמאז תקופת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, עבור דרך כהונתה של בייניש וכלה בגרוניס, בג"ץ נוטל לעצמו סמכויות מורחבות, ומתערב בדרכו שלו גם בחקיקה. כך הוא בעצם פוגע בלב ליבה של הדמוקרטיה ומטשטש את הגבולות בין הזרוע השופטת לזרוע המחוקקת.

במקרה של החלטת בג"ץ מאתמול לעצור את התקציבים לבחורי הישיבות, מדובר בצעד חמור הרבה יותר. בג"ץ לא רק החליט שזה לא חוקי לתת תקציב לבחור שלא התגייס, אלא גם קבע שזה לא חוקי ששר הביטחון החליט לא לגייס אותם, ושזה לא חוקי שוועדת שקד עדיין לא פרסמה מסקנות. הוא דוחק כאן במערכת הביטחון לגייס בחורי ישיבות מבלי שתהיה לו הבנה או סמכות כלשהי בנושאים צבאיים, ודוחק בחברי הפרלמנט למהר ולקבל מסקנות על אף שוועדת שקד נחשבת לאחת הוועדות הפעילות ביותר בהיסטוריה הישראלית והיא מקיימת כינוסים השכם והערב מתוך מטרה להגיע לנוסח סופי של הצעת חוק שתהיה מקובלת על כל הצדדים החברים בקואליציה.

לנוכח האמור, אין לנו אלא ללמד זכות על השופטים מזרע ישראל, שהחליטו לעת זקנתם המביישת את ילדותם לקיים בהידור רב את דברי הכתוב "מקום המשפט שמה הרשע" (קהלת, פ"ג פסוק ט"ז).