הגינויים הנשמעים בכל רחבי העולם המערבי, מאז נודע על הטבח האכזרי שהתחולל בסוריה, מבטאים עוד שלב של הצביעות המוכרת, המאפיינת גורמים בינלאומיים. הללו חשים, כי לנוכח אירוע מזוויע שכזה, ניתן להסתפק בהשמעת "גינויים" גרידא, מן השפה ולחוץ, ולהמשיך ולהתבונן מן הצד, עד לגינוי הבא.
מועצת הביטחון של האו"ם פרסמה הודעת גינוי נגד המשטר הסורי, בעקבות הטבח בעיירה חולה, שבמהלכו נהרגו למעלה ממאה אדם, ובהם עשרות ילדים. בתום פגישת חירום בת שלוש שעות, שבה דנה מועצת הביטחון באירועים, הוחלט לפרסם הודעה בה נאמר: "יש לגנות באופן החריף ביותר את ההרג, והשימוש בנשק כבד נגד אוכלוסייה אזרחית. מדובר בהפעלת כוח חמורה ובלתי נסבלת".
להודעות הגינוי הצטרפה הקהילה הבינלאומית כולה, שהוקיעה את האירוע המזויע, המהווה חוליה נוספת בשרשרת פעולות הדיכוי האכזריות של משטר אסד נגד אזרחי סוריה. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון וקודמו בתפקיד, השליח המיוחד לסוריה, קופי אנאן, גינו בחריפות את מעשי הטבח ואמרו כי מדובר ב"פשע מחריד". לדבריהם, "נעשה כאן שימוש בכוח מופרז, ללא כל הבחנה ובאופן חסר פרופורציות".
המדינאים ברחבי תבל סבורים משום-מה, כי מילים מהוות נשק יעיל דיו כנגד הרודנות הרצחנית, וברגע בו יפרסמו הצהרות תקשורתיות, הכוללות ביטויים תקיפים ומילים קשות, מילאו את חלקם ויצאו ידי חובתם. מבחינתם, הם גינו כמידת יכולתם הרטורית – ופטרו את הבעיה.
משטרו של אסד יכול להרשות לעצמו לטבוח באזרחי סוריה במשך חודשים ארוכים, כי הצמרת השולטת בדמשק יודעת היטב, שכל אירועי הזוועה ייענו במילות גינוי – ותו לא.
לאסד וחבר מרעיו אין כל בעיה לספוג הודעות גינוי סדרתיות, המושמעות בזו אחר זו, לאחר שלמדו מהניסיון, כי יוכלו להמשיך ולהשליט את משטרם הרודני בדרכים אכזריות, שכן מטחי הגינויים לעולם אינם לובשים ביטוי מעשי שיביא להצלת אזרחי סוריה משלטון האימה הרודה בהם באכזריות.
בדיוק ככה היה בשואה כולם גינו ולא עשו כלום