האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא זצ"ל היה האדמו"ר השלישי בשושלת בעלזא המפוארת, אביו האדמו"ר רבי יהושע רוקח זצ"ל היה בנו השני של מייסד השושלת האדמו"ר השר שלום מבעלזא זצ"ל, רבי ישכר דב היה מיוחס גם מצד אמו – אשת רבי יהושע שהייתה נינה של רבי אברהם יהושע העשיל – ה'אוהב ישראל' מאפטא זצ"ל.
רבי ישכר דב נולד לאביו הגדול בשנת ה'תרי"א והיה בנו השני. כבר בצעירותו ניכרה ברבי ישכר דב גאונותו ושקדנותו ומשהגיע לפרק האיש מקדש נשא לאשה את מרת בתיה רוחמה נכדתו של רבי אהרן טווערסקי מטשארנאביל זצ"ל, וממנה נולד לרבי ישכר דב יורשו וממשיך דרכו האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זצ"ל.
בגיל צעיר נפטרה על פניו אשתו של רבי ישכר דב והוא נישא בזיווג שני למרת חיה דבורה בתו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל זצ"ל.
ביום כ"ג בשבת שנת ה'תרנ"ד התעטפה יהדות גליציה כולה באבל עם היוודע דבר פטירתו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא זצ"ל, לאחר הפטירה התמנה רבי ישכר דב לממלא מקום אביו כרבה של העיירה בעלזא וכמנהיגם של חסידי בעלזא הפזורים ברחבי גליציה. עד מהרה יצא שמו של רבי ישכר דב כפועל ישועות וכבעל רוח הקודש ורבים נהרו לחצרו בבקשת ברכה וישועה.
מלחמת העולם הראשונה
במלחמת העולם הראשונה הפכה העיירה בעלזא לחזית בה נלחמו מדינות ההסכמה ומעצמות המרכז אלו עם אלו. בית המדרש של חסידי בעלזא הופקע מידי החסידים והפך לבית חולים צבאי עבור החיילים הרבים שנפצעו בקרבות, והשהייה בעיירה בעלזא ובאזור כולו הפכה למסוכנת עבור האזרחים.
לאור המצב, נטל רבי ישכר דב את מקל הנדודים וגלה להונגריה שם התיישב תחילה בעיר מונקאטש בה כיהן כאדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא מונקאטש זצ"ל – ה'מנחת אלעזר'. ישיבתם של שני גדולי עולם באותה העיר לא צלחה ובעקבות חיכוכים בין חסידי מונקאטש לחסידי בעלזא נקט רבי ישכר דב בדרך השלום ועקר ממונקאטש אל העיר ראצפרט.
לאחר ששככו הקרבות באזור גליציה עזב רבי ישכר דב את הונגריה ופנה לשוב לעיירתו בעלזא, הצבאות שלחמו באזור הותירו אחריהם נזק רב ורבי ישכר דב נאלץ לחנות בעיר הולושיץ עד ששופץ בית הכנסת שבבעלזא והשיב לעצמו את צביונו הקדוש כיאה לו.
הקשיש שאל: יש עוד חסידי בעלזא בעולם?
מסופר שבעת ששהה רבי ישכר דב בעיר ראצפרט התגורר במקום סוחר יהודי שעזב את כל עסקי מסחרו המסועף לטובת שימושו של רבי ישכר דב, בכל הזמן ששהה רבי ישכר דב בראצפרט היה יהודי זה משרתו ודואג לכל מחסורו.
לפני שעזב רבי ישכר דב את ראצפרט הוא ציווה כי ייקחו את השולחן עליו ערך את שולחנו הקדוש בלילות שבת קודש בעת שהותו בראצפרט ויפרקו אותו, את ארבעת רגליו ציווה רבי ישכר דב לחבר לארבע הפינות שבבימת בית הכנסת בו נהג להתפלל, ואילו את השולחן עצמו ציווה רבי ישכר דב לחלוק לשני חלקים, חלק אחד לתת לבעל האכסניה בה שהה בגלותו ואת החלק השני לתת לאותו יהודי שתמך בו ושימש אותו בעת שהותו בעיר. עם נתינת השולחן לאותו היהודי הפטיר כלפיו רבי ישכר דב ואמר לו: 'אתה עוד תצטרך את זה'.
מלחמת העולם השניה
שנים חלפו, מלחמת עולם נוספת עברה על אדמת אירופה וחרב הנאצים יימח שמם קרעה אותה לגזרים. לאחר המלחמה הגיע יהודי בלגי שמקורו בהונגריה לביקור שורשים בארץ אבותיו ובדרכו הגיע גם לראצפרט, בראצפרט פגש אותו מטייל יהודי מבוגר בא בימים שסיפר לו כי הוא זה ששימש את רבי ישכר דב בעת שהותו בראצפרט וקיבל ממנו חצי שולחן.
הוסיף אותו יהודי וסיפר לתייר, כי עם כיבוש הונגריה על ידי הנאצים יימח שמם הוא מיהר ואגר כמות גדולה של מזון בתוך ביתו ואחר סגר את החלונות והדלתות, ואל פתח הבית הצמיד במסמרים את חצי השולחן אותו קיבל מרבי ישכר דב שישמש עבורו כביצור ומגן על הפתח.
במשך כחצי שנה היה היהודי כלוא בתוך ביתו כשמבחוץ שיכלה חרב וקרבות עזים ניטשו בין הגרמנים לרוסים. כעבור חצי שנה הוא הסיר את מחצית השולחן ויצא מפתח ביתו ולהפתעתו הייתה כל העיירה סביב ביתו חרבה ורק ביתו המוגן על ידי השולחן של רבי ישכר דב עמד שלם ללא נזק כלל.
לאחר שסיים את סיפורו התעניין היהודי הישיש אצל התייר האם עדיין ישנם חסידי בעלזא בעולם והוא הופתע לשמוע על חסידות בעלזא המעטירה המפארת את עיר הקודש ירושלים בארץ ישראל, לשמע הבשורה ביקש אותו ישיש מהתייר כי ייקח עימו את מחצית השולחן וידאג שתגיע אל האדמו"ר מבעלזא בירושלים.
החסיד הבטיח לקיים את בקשתו של הישיש ואכן לאחר מספר שנים שב החסיד לראצפרט שם איתר את מחצית השולחן ובדרך ניסית דאג להביאו לירושלים.
"בעוד מספר שבועות", ניבא האדמו"ר
בראש השנה של שנת ה'תרפ"ז הגיעו כדרכם המוני חסידים לבעלזא להתפלל את תפילות הימים הנוראים במחיצת רבם – רבי ישכר דב.
הרבנית שמה ליבה לעובדה כי בשנה זו נקהלו חסידים רבים יותר מהרגיל בכל שנה וציינה עובדה זו בפני רבי ישכר דב, רבי ישכר דב שמע את דברי אשתו וענה לה: וכי מה את תמהה על הימים הנוראים בהם התאספו פה חסידים רבים, הנה בעוד מספר שבועות ביום ראשון בשבוע של פרשת תולדות יתאספו פה מספר חסידים רב מאלו הנמצאים פה היום וכל זאת למרות שיהיה זה יום רגיל של חול.
דבריו של רבי ישכר דב לא היו מובנים לאשתו אך משחלפו הימים והגיע היום עליו דיבר הובנו דבריו התמוהים, בליל שבת קודש ביום כ"ב במרחשון שנת ה'תרפ"ז הסתלק לישיבה של מעלה האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא זצ"ל, בהלווייתו שהתקיימה ביום הראשון בשבוע השתתפו אלפי חסידים שהתכנסו בסתם יום של חול אל העיירה בעלזא לחלוק כבוד אחרון לרבם ההולך למנוחת עולמים כדבריו של רבי ישכר דב.
רבי ישכר דב זכה להעמיד אחריו ארבעה בנים וחמש בנות, בן ובת מנישואיו בזיווג ראשון והשאר מזיווג שני, בנו הבכור – האדמו"ר רבי אהרן רוקח זצ"ל מילא את מקום אביו ולאחר שניצל במסע הצלה מופלא מחרבם של הנאצים במלחמת העולם השנייה הוא המשיך את הנהגת שושלת בעלזא בארץ ישראל, לסירוגין בתל אביב ובעיר הקודש ירושלים.
בן נוסף של רבי ישכר דב היה רבי מרדכי מבילגוריי זצ"ל, רבי מרדכי עלה לארץ ישראל יחד עם אחיו רבי אהרן ונפטר לפניו. ולאחר פטירת רבי אהרן התמנה בנו של רבי מרדכי – האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח שליט"א למנהיג חסידות בעלזא.
tאיאיני מבין בתוך כל תמונה רואים את הסמל שלכם – וזה מסתיר התמונה !!!!!!!
איני יודע מי כתב את הכתבה אבל יש פה ממש אי דיוקים רציניים
א) מרן מהרי"ד היה חתן בזיוו"ש אצל הרה"ק ר' אברהם שמואל מברעזנא זי"ע שהוא היה חתן הרה"ק מזוועהיל(ועל שמו נקרא הגה"ק מבולגרייא)
ב)מרן זי"ע נסע קודם לעיר טעגלאש ומשם לראצפערט ורק אח"כ למונקאטש ואח"כ היה שנתיים בהולושיץ ובשנת תרפ"ד חזר לבעלזא
יפה מאוד.
חומר עשיר ומכובד. כל הכבוד, המשיכו להצליח.