חברת דואר ישראל הנפיקה בול 'התניא' – לציון 200 שנה לפטירתו של רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד.
הבול הושק במסגרת הכנס השנתי של מנהלי מוסדות חב"ד בארץ במעמד הרב הראשי יונה מצגר, יו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל ששי שילה, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל הרב שלמה רסקין, ויושב ראש מוסדות "בית חנה" בצפת, מנהל השירות הבולאי, ירון רצון.
על הבול, שעוצב בידי אהרון שבו, מופיע איור של ספר התניא.
מתוך עלון הבול: רבי שניאור זלמן מליאדי – התק"ה-התקע"ג, 1812-1745 (נכתב על ידי ד"ר יחיאל הררי – מרצה במכללת ספיר ומחבר סדרת ספרי עצות התניא).
ההיסטוריה היהודית משובצת במספר מצומצם של תחנות, שבהן יחידי סגולה הצליחו לשזור את אורך, רוחב ועומק המחשבה היהודית לכדי ניסוח הגותי, שיטתי ומקיף. כאחת מהתחנות החשובות ביותר באלף האחרון אפשר למנות את מפעלו של רבי שניאור זלמן, מהעיר ליאדי שבאזור פולין.
הרבי נקרא בקרב חסידיו גם בשם אדמו"ר הזקן, ומקובל לתארו כנכדו הרוחני של הבעל-שם-טוב. הוא הקים את חסידות חב"ד לפני כמאתיים שנה, והיה ממנהיגי יהדות רוסיה הקיסרית באותה תקופה.
מתוך כתביו בולט כי היה עילוי בקנה מידה יוצא דופן. אדם צמא לידע, ששלט בכל תחומי התורה והיה בקיא בנושאים רבים נוספים. הרבי מליובאוויטש, מנהיג החסידות בדור האחרון, התבטא פעם שבעל התניא הגיע לדרגה רוחנית כה גבוהה, שאם היה חי בתקופת התנאים, הוא היה תנא גדול. ואם היה בתקופת הנביאים, הוא היה נביא גדול.
אדמו"ר הזקן הניח על מדף הספרים היהודי תרומה, המסכמת את ליבת ההגות היהודית על שלל היבטיה, ששיאיה הם הקודקס ההלכתי – "שולחן ערוך הרב" וספר "התניא".
התניא, שפורסם בשנת התקנ"ז (1797) מהווה, כפי שמעיד המחבר בעצמו, ארגז כלים מעשיים, אסופה של פתרונות ותמרורי דרך, שנועדו לסייע לקורא להשיג איזון נפשי, תוך התמודדות עם קשיי החיים ומשברים פנימיים. הספר מורכב מעצות שהעניק בעל התניא לפונים אליו במהלך השנים. עצות אלה נארגו במשנה שיטתית ומאורגנת היטב, המבוססת על שדרת הפרד"ס – הפשט, הרמז, הדרש והסוד – ויונקת, מתוך בקיאות עצומה, מכל מדפי ארון הספרים היהודי.
על ספר התניא נאמר כי הוא מקפל בתוכו תשובות לכל השאלות שמעסיקות את האדם, ובראשן מיהו האדם ומה תפקידו בעולם.
דרכו של אדמו"ר הזקן שינתה את תפיסת החיים של מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם, שבחרו ללמוד בספר התניא. דרך זו מגשימה את חזונו של הבעל-שם-טוב, הבאת המשיח על-ידי הפצה של מעיינות פנימיות התורה, מעיינות הכוללים בין היתר ידיעה מעמיקה של נפש האדם וגילוי מציאות הבורא בעולם.
