החברותא שלך בדף היומי • סוכה דף כג • ליום ד’ פרשת פקודי

דף כ"ג ע"א

העושה סוכתו בראש העגלה – אף שמיטלטלת ואינה קבועה כשרה (וי"א שפסולה – רש"י ז': (ד"ה בראש הספינה) בשיטת ר"ג, ותוס' (כ"ג. ד"ה דתניא) ע"פ רש"י כ"א: (ד"ה שאין לה קבע), שלפי רבי יהודה מיטלטלת פסולה, שדירת קבע בעינן, ור"ת (בתוס' ז': העושה) חולק).

העושה סוכתו בראש הספינה: אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה שביבשה – פסולה, שאפילו דירת עראי אינה. יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה שביבשה שהיא רוח מצויה שבים – כשרה, אפילו לסובר דבעינן סוכת קבע. אינה יכולה לעמוד בפני רוח שאינה מצויה שביבשה – לרבן גמליאל פסולה, דבעינן סוכה קבע, לרבי עקיבא כשרה, דבעינן סוכת עראי.

העושה סוכתו בראש האילן או על גבי גמל – לתנא דמתניתין (ר' מאיר) כשרה, ומדרבנן אין עולין לה ביו"ט, לרבי יהודה פסולה, שנאמר 'חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים' – סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה, וכיון שגזרו חכמים שאין עולים לה ביו"ט נמצא שאינה ראויה ליום ראשון.

שתי דופני הסוכה באילן ואחת בידי אדם, או שתיים בידי אדם ואחת באילן – כשרה (לר"מ), ואין עולין לה ביו"ט שמשתמש באילן, ג' בידי אדם וא' באילן כשרה (גם לר"י), ועולים לה ביו"ט, כיון שאם ינטל האילן יכולה לעמוד בפני עצמה.

כל דבר שיש בו רוח חיים – לר"מ ורבי יוסי הגלילי אין עושים אותו דופן לסוכה (ולחי למבוי, ופסים לביראות, ואינו מטמא טומאת גולל ודופק), ולרבי יהודה כשר לדופן.

טעמו של רבי מאיר – לאביי שמא תמות, לרבי זירא שמא תברח. פיל קשור – לכו"ע כשר, שגם אם ימות ויפול יש בנבלתו עשרה טפחים, פיל שאינו קשור – לכו"ע פסול, שמא יברח, ונחלקו בבהמה קשורה – לרבי זירא כיון שאינה יכולה לברוח, אם עשה גדר בין רגליה שלא תהיה שם פירצה, וגם קשרה למעלה בחבלים שלא תוכל לרבוץ – כשרה. ולאביי פסולה, שמא תמות, ואף שקשורה ואינה נופלת, כיון שלפעמים אין בגובהה של בהמה אלא ז' ומשהו, וכשרה מטעם לבוד, וכשמתה מתמעט גובהה ויש ג' בינה לסכך והתבטל הלבוד, ורבי זירא אינו חושש למיתה כיון שאינה שכיחה.

דף כ"ג ע"ב

בת ישראל שנשאת לכהן והלך בעלה למדינת הים, או שאמר לה הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתי – לרבי יהודה אוכלת בתרומה, ואין חוששים למיתה, וכן הוא לרבי מאיר לדעת רבי זירא, אבל לאביי בשיטת ר' מאיר חוששים למיתה ואסורה בתרומה.

הלוקח יין מכותים והגיע ליל שבת או שאין לו כלים להפריש לתוכם, לר' מאיר אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה מעשר ראשון, תשעה מעשר שני, ומחלל המעשר שני על מעות שיש לו בתוך ביתו, ואף לאביי שר' מאיר חושש למיתה, מ"מ אינו חושש לבקיעת הנוד, שאפשר למוסרו לשומר. ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון – חולקים וחוששים לבקיעת הנוד, ורבי יהודה חלק גם משום שסובר אין ברירה.

צפו בשיעור באידיש

צפו בשיעור בעברית

להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected] והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!