בפרשת וישלח מסופר על ההכנה שיעקב אבינו עליו השלום עושה לקראת הפגישה ההיסטורית והגורלית עם אחיו עם עשיו, עם אחיו שמתנהג כמו עשיו ורוצה להרגו ולהכותו אם על בנים, יעקב אבינו מכין עצמו לשלושה דברים לדורון לתפילה ולמלחמה, לדורון, שלח לעשיו עדרי עדרים של צאן ובקר גמלים וחמורים להשקיט הרוגז, למלחמה, חילק מחנהו לשניים אם יבוא על המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, לתפילה, יעקב אבינו עליו השלום עומד בצר לו ושופך לפני קונו את צקון לחשו 'הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו… ואתה אמרת היטב איטיב עמך'.
קרא עוד:
[postim]
במאמר הנוכחי נתמקד בטובו וחסדו הגדול של הא-ל אבינו מלכנו קודשא בריך הוא כפי מה שנלמד מבקשת יעקב אבינו עליו השלום בעת צרה, 'ואתה אמרת היטב איטיב עמך'.
כפל הלשון 'היטב איטיב'
ראשית יש להתמקד בבקשת יעקב אבינו עליו השלום למה כפל הלשון היטב היטיב, רש"י הק' על הפרשה כבר מתרץ תימה זו ואמר 'היטב' בזכותך 'איטיב' בזכות אבותיך, אך לכאורה יש לדייק הלא זכות אבות קודמת לזכויות עצמו, ואם כן למה תלה רש"י את ההטבה הראשונה ביעקב, אלא מבאר האבני נזר זיע"א על פי הדקדוק 'היטב' היא הגדרת הטבה הגדרת טוב, 'איטיב' היא פועל שמישהו ייטיב, כל פועל מוגבל בעושה ובזמן הפעולה, אך הגדרת ההטבה הכללית אינה מוגבלת, והרי נחלתו של יעקב היא 'נחלה בלי מצרים' וכמו שאמרו חז"ל, אם כן דייק רש"י בהגדרת הטוב הכללי שזה עולה על יעקב, וזה מה שיעקב אבינו עליו השלום ביקש הטבה בלא גבול בלא תלות בזמן או מפעיל, וללא מצרים.
עוד אפשר לבאר את כפל הלשון היטב איטיב על פי מאמרו הידוע של הרה"ק ר' משה לייב מסאסוב זיע"א שאמר, 'רבונו של עולם כל מה שאתה עושה הוא טוב, אך יש טובה הנראית מתוך רעה, ויש טוב בולט וחזק הנראה גם מתוך טוב הקודם לו', וזה ביקש יעקב אבינו, היטב איטיב שתתן לי טוב שיהא ניכר מתוך טוב הקודם לו וחס וחלילה לא טוב הניכר מתוך רע, ובספר אמרי שפר מפרש בדרך זה גם את פסוקי ההלל, 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו' שאמנם 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' שצריך כל אדם ישראלי להודות לה' יתברך על הטובה ועל הרעה, אך אנו מבקשים 'יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו' אנו מבקשים שגם הישראל ידע ויבחין שהוא חסד, חסד של ממש הניכר מתוך הטוב הקודמת לו.
'ושמרתיך בכל אשר תלך' למה נתיירא יעקב
רש"י מפרש על פי הגמרא בברכות שיעקב אבינו למרות הבטחת קודשא בריך הוא 'ושמרתיך בכל אשר תלך' נתיירא וחשש שמא גרם החטא לעזיבת ההבטחה, וכמו גם שישראל הובטחו לניסים בכניסתם לארץ לאחר גלות בבל כמו שנעשו בזמן הכניסה לארץ מגלות מצרים אך החטאים גרמו שלא יזכו, ולכן פחד יעקב ונשא תפילה מחודשת לפני אדון כל 'הצילני נא מיד אחי', אך נשאלת השאלה אם כן למה יעקב אבינו מזכיר את ההבטחה שניתנה לו, אדרבה אם ההבטחה התפוגגה על פי החשש של שמא גרם החטא למה להזכיר את ההבטחה למה לומר 'ואתה אמרת היטב איטיב' ואם אין חשש שמא גרם החטא אם כן מה מתפלל עכשיו כשהוא מצויד עם הבטחת 'ושמרתיך בכל אשר תלך'.
יש לבאר על פי חידושו של הבית הלוי, יעקב אבינו לא נתכוון בתפילתו על עצמו, יעקב אבינו אמר לעצמי ולעורי איני חושש, מכיוון שכל מה שיקרה לי הוא רצון קודשא בריך הוא ואת רצון קודשא בריך הוא הריני מקבל על עצמי באהבה, אלא הוא התפלל אל שמו הגדול שלא יתחלל, וזה יעקב אבינו אומר בתפילתו 'ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים' ואם אחי עשו הרשע 'יבוא והכני אם על בנים' היאך תתקיים ההבטחה, וחלילה יתחלל מאמר קודשא בריך הוא, ועל כבוד שמיים שלא יחולל עומד ומתפלל יעקב אבינו בעת צרתו.
יהי רצון שנזכה לחסדים טובים וכמו שפרשו רבותינו הקוה"ט זיע"א שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה ואנו מבקשים לראות בחוש שהחסדים הם טובים.
שבת שלום.
