המערכה הפוליטית סוערת, וראש הממשלה בנימין נתניהו נלחץ.
אתמול הודיעו ראשי מפלגות האופוזיציה, כי בכוונתם להחרים את ההצבעות שייערכו בכנסת על שלושת "החוקים הנפיצים": גיוס בני ישיבות, חוק המשילות, וחוק משאל עם.
זאת, לאחר שבכלי התקשורת נחשף, כי בשל חוסר האימון השורר בין חלקי הקואליציה השונים, הוחתמו ראשי כל הסיעות על מסמך בו הם מתחייבים לתמוך בשלושת החוקים כמקשה אחת.
קידום שלושת החוקים מבוצע על ידי שלושה כוחות פוליטיים שונים. שר החוץ אביגדור ליברמן הוא זה שיזם ומקדם את חוק המשילות, הקובע כי הממשלה תורכב מ-18 שרים בלבד, ולצידם יכהנו רק ארבעה סגני שרים. הסעיף הבעייתי יותר בחוק קובע כי האופוזיציה לא תוכל להעביר הצעת אי אימון בראש הממשלה, מבלי לקבוע בהצעה עצמה מי הוא המועמד המועדף עליה להרכבת הממשלה הבאה. סעיף בעייתי לא פחות הוא זה הקובע כי אחוז החסימה יועלה באופן משמעותי, מה שימנע ממפלגות קטנות להיבחר לכנסת.
שר האוצר יאיר לפיד הוא זה שמקדם את חוק הגיוס אותו חרט על דגלו, ובו הוא מבקש לקבוע כי בני הישיבות שתורתם אומנותם יושלכו לכלא אם לא יסכימו לנטוש את אומנות אבותיהם ולהתגייס ל'כור ההיתוך הישראלי'.
שר הכלכלה נפתלי בנט מקדם חוק שלישי המבקש לקבוע כי כל מסירת שטחים משטחי מדינת ישראל לידי הפלסטינים או כל גורם אחר, תידרש לקבל אישור קודם לכן במשאל עם.
אלא שבין ראשי המפלגות פרץ וויכוח סוער, איזה מבין החוקים יעבור ראשון ואיזה אחרון.
כל אחד מבין שלושת השרים האמורים, דורש שהחוק שהוא מקדם יובא ראשון להצבעה, מחשש שבמידה והחוקים האחרים יאושרו קודם, ראשי המפלגות האחרות יבגדו בו מאוחר יותר ולא יאשרו את החוק שהוא מקדם.
לנוכח חוסר האימון השורר בין הצדדים, החליט ראש הממשלה להחתים את ראשי כל הסיעות על מסמך ההתחייבות האמור, ובכך הוא פתר את הבעיה של קביעת סדר החקיקה. כמו"כ לא הותירה הנהלת הכנסת זמן ראוי לדיונים על כל אחד מהחוקים, ובאופוזיציה טענו לכך שהקואליציה מנצלת את כוחה כדי לסתום את פיותיהם של חברי האופוזיציה.
לנוכח האמור, התכנסו אתמול ראשי סיעות האופוזיציה, וכאמור הודיעו כי בכוונתם להחרים את ההצבעות בכנסת.
מבחינה חוקית להיעדרות האופוזיציה אין כל משמעות, שכן החוק יכול להיות מאושר גם על ידי מספר מועט של ח"כים, ובלבד שרוב מבין המצביעים עליו תומכים בו.
עם זאת, בהיבט הפוליטי מדובר במכה קשה לתדמיתה של הממשלה, המציגה אותה כשלטון דיקטטורי שאינו מצליח לנהל יחסים תקינים עם האופוזיציה שלו כמקובל במדינות דמוקרטיות.
כאמור נלחץ ראש הממשלה מהאיום, והבוקר הוא שיגר הצעת פשרה לאופוזיציה, לפיה ההצבעות יידחו ביום נוסף, וייערכו ביום חמישי במקום מחר. כמו"כ הוא הציע לפתוח את סדר היום לדיונים ארוכים ככל שתדרוש האופוזיציה.
פרשנים טוענים כי ראשי האופוזיציה טרם ענו לנתניהו על הצעתו, אך נראה כי דעתם נוטה שלא לקבל אותה, ולדבוק בהחלטתם להחרים את הדיונים וההצבעות שייערכו בכנסת.
