לרגל ציון 75 שנים להקמת ארגון הפלמ"ח, חושף ארכיון צה"ל פרוטוקולים המתעדים את פרשיית הפרת הפקודה של הקצונה הבכירה בצה"ל, סביב הכנס הראשון של הפלמ"ח לאחר פירוקו, שנערך ב-14 באוקטובר 1949.
סא"ל יצחק רבין, לימים הרמטכ"ל וראש הממשלה, רס"ן צבי זמיר, לימים ראש המוסד, רס"ן חיים בר לב, לימים הרמטכ"ל ה-8 ושר בישראל, ורס"ן דוד (דדו) אלעזר, לימים רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים, עמדו בעין הסערה ועימם קצינים נוספים שסיפורם שזור בסיפור הקמת מדינת ישראל, כשהפרו פקודה שנתן הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, על פי הוראה ישירה של ראש הממשלה דוד בן גוריון,.
מהמסמכים הנדירים עולה כי בתחילה, כאשר נודע לבן גוריון על כנס הפלמ"ח, הוא אישר לקצינים להשתתף באירוע, אך משהבין שבכנס צפויים לעלות נושאים פוליטיים, ונוכח חששו מחוסר ממלכתיות ומאפשרות של פלגנות לאחר פירוק הפלמ"ח, החליט בן גוריון כי הרמטכ"ל יוציא הודעת עדכון ופקודה על איסור השתתפות של קצינים בכנס. למרות האיסור החד משמעי של רב אלוף יעקב דורי, החליט מספר גדול של קצינים להשתתף בכל זאת באירוע.
במסמכים שפרסם היום ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, ניתן לראות את הזימון לכנס, את מכתבו של דוד בן גוריון בנושא, את הפקודה על איסור ההשתתפות של רא"ל יעקב דורי, והוראותיו לשפוט את הקצינים הבכירים שבחבורה שהפרו את הפקודה. בנוסף עולה מהמסמכים השתלשלות משפט הקצינים הבכירים בפני הרמטכ"ל, וההחלטות לגביהם.
סגן אלוף רבין הועלה למשפט ב-21 לאוקטובר 1949. "מודה בהפרת הפקודה", אמר רבין לדורי ונימק את ההחלטה: "נכון שזאת היא פקודה, אבל אין כל חוק האוסר על חייל כאזרח להשתתף בכינוסים". רבין הוסיף כי חש חובה כלפי חבריו: "הייתה לי הרגשת חובה אישית – כלפי חברים. זאת הייתה שאלה חברית, הרגשתי שעליי להיפגש עם חבריי".
"קונפליקט אישי מצפוני". בן גוריון ורבין כמפקד צעיר בפלמ"ח (צילום: לע"מ)בדומה לרבין, גם קצינים נוספים הודו כי עברו על הפקודה, אך ציינו את עברם בפלמ"ח ואת ערך החברות."הגורם אשר הניע אותי לכך היה אישי ומצפוני, חובת מפקד לגבי אנשים שלחמו יחד איתו" נימק רב סרן דוד אלעזר. רב סרן צבי זמיר הסביר כי "הבעיה הייתה להתכחש לעבר שלנו בפלמ"ח. צעדתי בלי מדים ובתוך השורה".
באחד המסמכים מפרט דורי בפני בן גוריון את תוצאות המשפט של הקצינים השונים שהשתתפו בכנס. לגבי רבין, זמיר, בר לב, אלעזר ועוד עשרה קצינים נוספים הסתפק הרמטכ"ל דורי בנזיפה חמורה, אך היו כאלה שהוענשו בחומרה. הקצין שמואל כהן הועבר מתפקידו, רב סרן יוחנן זריז ורב סרן אליהו שטינפלד שוחררו מהצבא, ודרגות הקצונה שלהם נשללו.
65 שנים אחרי כן, כאשר עלתה סוגיית הסרבנות בנושא מהותי בהרבה, מיהרו צאצאי הפלמ"חניקים והמפא"יניקים להוקיע את התופעה המסמלת את חירותו של אדם לפעול על פי צו מצפונו והוראות רבותיו. נקודה למחשבה.
(אילוסטרציה: קובי גדעון – פלאש 90)
