מסופר כי פעם נשאל הגאון רבי פנחס הלוי הורביץ זצ"ל בעל ההפלאה, ככל הנראה אחר שהורה להתיר בדיני טריפות נגד דעת אחד מגדולי ישראל, כיצד הוא מעז לחלוק כל גדולים וצדיקים כהש"ך והט"ז?
בעל ההפלאה השיב כך, 'כאשר אבוא לעולם האמת, ויתבעוני הש"ך והט"ז בבית דין של מעלה על שחלקתי על פסקיהם, אתייצב ואסביר שלפי שיטת לימודי, הבנתי ויגיעתי בתורה כך היה צריך להיות פסק הדין ואסור לי לשנות ממה שעלה להלכה על אף שהם פסקו אחרת ואף אם חלילה לא יתקבלו טענותיי בין כך ובין כך אצא נשכר מכך שעמדתי לדין עם ארזי הלבנון אדירי התורה'.
אולם, אם אטריף בהמה וכשאגיע לבית דין של מעלה יתברר שהיה זה שלא כדין, תתבע אותי הבהמה…על כך שלא דאגתי שתבוא על תיקונה וטעיתי בהוראה וגם אם יתברר שאכן צדקתי, אין ברצוני לעמוד לדין עם בהמה!
הקשר לעולם המעשה פשוט וברור, באותה מידה שאנחנו בוחרים לעצמנו ספקים ומבררים מול מי אנחנו עובדים ומי זה שיהיה מולנו אם חלילה תקרה תקלה ובאותה מידה בה אנחנו בודקים מי הם שכנים לבניין בו אנחנו רוצים לרכוש דירה, כך הלקוחות והשכנים בודקים אותנו.
בכדי להצליח בס"ד, עלינו לעשות את המקסימום האפשרי כדי להיות האיש שרוצים לעשות אתו עסקים, כי בעסקים מה שקובע ומעניין הרבה יותר מגוף העסקה, הוא מי הם האנשים?
כפי ששמעתי פעם שגם בחוזה של מאות עמודים, מה שהכי חשוב זה העמוד הראשון עם שמות הצדדים והעמוד האחרון עם חתימותיהם, כי אם נחתם חוזה עם נוכל, לא משנה כמה החוזה יהיה מפורט ומקיף הוא ימצא את הגדרך לעקוף ואם נחתם חוזה עם איש הגון גם אם לא יהיה כתוב הכל אפשר יהיה להסתדר ולהגיע להבנות על הכל, כמובן שראוי בכל עסקה להעלות הכל על גבי הכתב, כי ככל ומסודרים יותר יש פחות תקלות.
נשתדל ונעשה את המירב להיות בעלי השם טוב כמאמר חז"ל טוב שם טוב משמן טוב.
בברכת שבת שלום
צבי סילבר
על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן
